מאירי על גיטין מ״א ב

« מאירי על גיטין מ״א ע״א מאירי על גיטין מ״ב ע״א »

1 גיטין פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ, רַבִּי אוֹמֵר: קָנָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה. אָמַר רַבָּה: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁטָר – דְּרַבִּי סָבַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חוּפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ״ –

2 גיטין פתח ↗

וְרַב יוֹסֵף אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּכֶסֶף – דְּרַבִּי סָבַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״ – פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה; וְרַבָּנַן סָבְרִי: דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם; אֲבָל בִּשְׁטָר – דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא קָנָה.

1 זה שבארנו במשנה בפירוש חציו עבד וחציו בן חורין שהיה של אחד ונטל ממנו מקצת דמיו למדת מדברינו שהמשחרר חצי עבדו קנה דוקא בכסף אבל בשטר אם שחרר חציו או מקצתו הואיל ושייר בקנינו אינו כלום אבל כל שהוא של שנים ושחררו האחד אפי' בשטר קנה שהרי מ"מ לא שייר זה בקנינו וכן בהיה של רבים ושחררו אחד מהם בשטר:

2 ולענין ביאור זה שאמרו בכאן דברה תורה כלשון בני אדם לומר שבשפחה גמורה הכתוב מדבר תמה הוא היאך עלה על דעתו שבשפחה גמורה יביא אשם ושמא הטעם הואיל ונתיחדה לחירות אלא שלענין פסק אין לנו:

« מאירי על גיטין מ״א ע״א מאירי על גיטין מ״ב ע״א »