מאירי על חולין פ״ז ב

1 תערובת זה שאמרנו שכל שנשאר בו מראה דם אנו מחייבין לכסות לא סוף דבר בשנפל המים בתוך הדם שהרי לא נתבטל הדם לעולם אלא אפי' נפל הדם לתוך המים שהיה לנו לומר ראשון ראשון בטל וכבר נדחו מ"מ הואיל וחזרו לצבעם חזרו ונעורו שאין דיחוי אצל המצות כמו שביארנו:

2 לענין קדשים דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר לזריקה במה דברים אמורים בשנפלו מים לתוך דם אבל אם נפל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל ומכיון שבטל שוב אינו חוזר ונראה אע"פ שחזר למראיתו אע"פ שאין דיחוי אצל מצות יש דיחוי אצל קדשים:

3 נתערב במים ולא היה בו מראה דם אף במים לתוך דם נפסלו לזריקה נתערב ביין או בדם חיה רואין אותו כאלו הוא מים:

4 כבר ידעת ששבעה משקין מכשירין לענין הכשר זרעים ואחד מהם הדם ירדו גשמים לתוך הדם אם נתלשו מים אלו שלא ברצון שאינן מכשירין מחמת עצמן כמו שהתבאר אם נשאר בדם מראה אדמימות מכשירין ואם לאו אינן מכשירין מ"מ אם ערב הוא את המים בדם הרי נתלשו ברצון הואיל והוא תלשן בידים ומכשירין ממה נפשך אם דם דם אם מים מים:

5 דם המכשיר שנקרש ויש סביבותיו דם צלול אם יש בו מראה דם מכשיר ואם לאו אינו מכשיר וכן אם יש בו מראה דם בדמים האסורים חייב עליו כרת בכזית ובאדם מטמא באהל ברביעית:

6 כל משקה היוצא מן המת כגון דמעת העין וחלב דדי האשה וכיוצא באלו מכל משקה היוצא ממנו טהור חוץ מדמו אבל כל מראה אדמימות שבו טמא ומטמא באהל ומשקין היוצאין מן הזב כגון זובו ורוקו ומי רגליו ושכבת זרעו כלן אב הטמאה אבל דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה טמאין אבל אינן אב הטומאה אלא ראשון ולמה גזרו על הזב ולא על המת מפני שהזב אין הכל בדלים הימנו אבל המת הכל בדלים הימנו:

7 שאר טמאים כגון טמאי שרץ וכיוצא בהן משקין היוצאין מהן תחלה כמשקין שנגעו בהן וכלן ראשון לטומאה:

8 טבול יום משקין היוצאין ממנו ומשקין שנגע בהן נפסלו אם הם משקין של קדש או של תרומה אבל אין מטמאין כלל:

9 המשנה הששית והכונה לבאר בה החלק השביעי ר"ל אם צריך כסוי לכל הדם אם לאו ואמר על זה דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין שם דם אלא הוא אבל יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות אמר הר"מ פי' כבר ידעת שר' יהודה מפרש דברי חכמים והלכה כמותו:

10 אמר המאירי דם הניתז ר"ל על הקרקע חוץ לעפר המוכן או על הכותל וכן דם שעל הסכין חייב לכסות ופרשו בו למעלה שהוא גוררו ומכניסו בעפר המוכן ומכסהו ויש חולקין לומר דוקא שעל הסכין אבל הניתז הואיל ואפשר לכסותו במקומו אין צריך גרירה ופירשו בגמרא שאף בדם שעל אגפים ר"ל דם שבכותלי בית השחיטה הדין כן אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין דם אלא הוא שאין קיום מצות כסוי אלא בזו אבל אם יש שם דם אחר שיתקיים בו מצות כסוי פטור מלכסות דם זה ואע"פ שאמרו שכל שאמר ר' יהודה אימתי לא בא אלא לפרש יראה להם מסוגית הגמרא שהוא בא בכאן לחלוק שהרי נאמר בה תנא קמא סבר כל דמו ור' יהודה סבר מקצת דמו ומתוך כך פסקו רבים כרבנן לחייב בזו כסוי אף במקום שיש שם דם אחר ולא יראה כן אלא הלכה כר' יהודה ואם יש שם דם אחר פטור מלכסות דם זה דמו ואפי' מקצת דמו וכן המנהג פשוט ותנא קמא דבריתא אינו תנא קמא דמתניתין:

11 זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר לענין פסק: