1פשטה ידה והחזירה או אף שהיתה פשוטה וכפפתה לצד עצמה הרי זה פרכוס ורגלה אפי' פשטתו ולא כפפתו הרי זה פרכוס ובבהמה גסה אפי' פשטה ולא החזירה ואפי' בידה הרי זה פרכוס כמו שביארנו במשנה:2כשכוש זנב או הטלת רעי דרך התרזה הרי זה פרכוס כמו שביארנו אף בדקה ואין צריך לומר בכשכוש האוזן ויש חולקין בכשכוש זנב אבל יציאת רעי מאליו בשותת אין זה פרכוס היתה גועה וצועקת אם בקול רם הרי זה פרכוס ואם בקול נמוך אין זה פרכוס ופרכוס זה שאנו מצריכין אינו מועיל אלא אם כן הוא אחר גמר שחיטה אבל קודם לכן אפי' סמוך לגמר שחיטה אינו מועיל כלל עוף אין אנו צריכין בו לפרכוס גדול אלא בפרכוס כל שהוא דיו אפי' לא רפרף אלא בעינו ולא כשכש אלא בזנבו כשר וחיה גסה התבאר במסכת ע"ז שדינה כבהמה דקה לענין פרכוס וכבר ביארנו שכל מה שאנו צריכים בענין פרכוס אינו אלא במסוכנים אבל בבריאים בין בבהמה בין בחלה ועוף אין מחזרין אחר הפרכוס כלל:3שחט את המסוכנת ולא פרכסה הרי היא נבלה ולוקין עליה משום נבלה ומ"מ אינה מטמאה ששחיטתה מטהרתה:4שחטה בלילה ולא ידע אם פרכסה אם לאו הואיל ונולד בה ריעותא אין זה בחזקת היתר והרי היא ספק נבלה:5האוכל חלב נבלה לוקה שתים אחת משום חלב ואחת משום נבלה אמרה תורה הואיל ואיסור נבלה חל על גוף הבהמה שלא היה בה איסור אף הוא חל על החלב וכן בחלב טרפה:
