1מתנות עניים ר"ל לקט שכחה ופיאה ופרט ועוללות כלן לאו הניתק לעשה הן שנאמר לא תכלה פאת וגו' לא תשוב לקחתו וגו' וכרמך לא תעולל וכו' ולקט קצירך לא תלקט וכו' ופרט כרמך לא תלקט וכו' ונאמר בכלם לעני ולגר תעזוב אותם עבר ולקטם אינו לוקה שהרי רשאי ליתנם אפי' טחנו קמח נותנו בקמח אבד כל הקציר או הבציר ונשרף הרי זה לוקה שאי אפשר לו לקיים מצות עשה שבה ויראה מזו שאין להם תשלומין:2הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ואם הותיר עד הבקר שורפה ואינו לוקה וכבר ביארנוה בפרקים הקודמים:3שלח את האם מכיון שהוציאה מתחת ידו ופרחה לה וצדה מותרת לא אסרה תורה אלא לצודה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שמרחפת עליהם הא מכיון שהוציאה מתחת ידו מותרת כיצד הוא משלחה אוחז בכנפיה ומפריחה תלש את גפה כדי שלא תהא פורחת אלא מעט ושיוכל לתפשה אחר שישלחנה מכין אותו מכת מרדות וקונסין אותו שישהנה אצלו עד שיגדלו כנפיה ומשלחה ואם שלחה בדרך זה או ברחה ואבדה לוקה שאין זה שלוח כלל והרי לא קיים העשה כך כתבו גדולי המחברים אלא שיש לתמוה אם כן מכת מרדות שקודם זה למה ושמא מתורת קנס ויש אומרים שאין מכין אותו מכת מרדות עד שיגדלו כנפיה וישלחנה שאין שם מלקות ולא יראה כן מלשון הגמ':4אחר שראה בזה שהוא משלח פורס לו מצודה אם ירצה כדי ללכדה ואין כאן בית מיחוש ומ"מ חכם שנמלכו עמו בשלוח זה והזהיר עליו לא יפרוס לה מצודה שמא יחשדוהו שהוא דורש לעצמו אא"כ היה אפשר לו לעשות כן כלאחר יד בדרך שלא יהא הענין מורגש למשלח:5יוני שובך ויוני עליה והם יונים מדבריים הבאים לעליית השובך אינם נקראים מזומן שאע"פ שהיה לנו לומר ששובכו ועלייתו זכו לו אינו כן מפני שאסור לזכות בביצים או באפרוחים כל זמן שהאם רובצת עליהם כדי לעשותם מזומנים ליפטר משלוח האם ומכיון שהוא אינו יכול לזכות אין חצרו זוכה לו והרי זה אינו מזומן:6יונים שקננו בחצרו של אדם האמהות אין בהם משום גזל שאין דעתו של בעל החצר סומכת עליהם שלא לפרוח על האפרוחים או הביצים אם זכה בהם בעל השובך אחר שלוח האם הרי זה גזל גמור ואם עבר וזכה בהן קודם שלוח בהגבהה כמו שהתבאר יש כאן גזל מפני דרכי שלום לבד ולא גזל גמור ובמסכת בבא מציעא כתבנוה בדרך מדוקדק יותר מזה אלא שהכל עולה לטעם אחד:7מי שרוצה להקנות לחברו במכר או במתנה פירות של שובך והם הביצים והאפרוחים שלא עמדה האם מעליהם עדיין לא קנה שהרי לא קנאם המקנה שאין חברו זוכה לו בהם כמו שביארנו ואין אדם מקנה בקנין מה שלא קנה כיצד הוא עושה מטפח המוכר על השובך כדי שיפרחו האמהות מחמת טפוחו ויגבהו מעל הארץ ותקנה לו חצירו את הפירות ואחר כך מקנה אותם לחבירו בקנין או על גב קרקע או באחת מן הקניות:8אפרוחים אלו מוקצים הם ואם רוצה לאכול מהם ביום טוב צריכים הכנה מבערב ומ"מ די לו כשיאמר זה וזה אני נוטל וכבר ביארנו ענין זה במסכת יום טוב:
