מאירי על חולין קי״א א

1 חלט את הכבד בחומץ או ברותחין בלא קריעה ובלא מליחה ועמד לשם עד שעבר חוזק אדמימות הרי זה מותר לבשלו אף בקדרה שהחומץ או הרותחין מפליטין את דמו כמליחה אף שעל ידי קריעה ומ"מ צריך לחתך את הסמפונות ולהוציא דם הכנוס שבהן שאין חליטה מועלת להפלטת דם הכנוס:

2 חומץ זה או רותחין אלו אין צריך לומר שאסורין אבל הוא עצמו מותר כמו שביארנו ובבשר כיוצא בזה כבישרא דאסמיק אף הבשר אסור עם החומץ ובבשר אחר שלא האדים הוא אסור והבשר מותר וכל שחלט בו פעם אחת לא יחלוט בו פעם אחרת שכבר תשש כח החמין החומץ ואף כשנאמר שהחומץ החלוש מעקרו מפליט מ"מ אותו חומץ כחו שמור בתוכו מה שאין כן בזו שכבר נתפזר כחו והלך לו וכבר ביארנו דברים אלו בפרק כיצד צולין:

3 גאוני הישיבה שלחו שלא לסמוך על החליטה שאין אנו בקיאין באיכות החומץ ובכמותו החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב וכן ברותחין ושמא מה שאנו סבורים שיועיל הוא מזיק וכן חששו שמא לא יקרע יפה ומתוך כך גדרו שלא לבשל כבד בקדרה אלא אחר צלייה על הגחלים או בשפוד ומ"מ בדיעבד מותר על הדרכים שביארנו:

4 ומה שכתבו גדולי המחברים שכל שבשלה ולא הובהבה או לא חלטה בחומץ או ברותחין אוסרת כל הקדרה והכבד וכל שנתבשל עליה אסור ושאף גדולי המגיהים שתקו להם בה תימה הוא אלא שהרבה פירשו בדבריהם בשלא נמלחה מליחה הראויה לקדרה וקצרו את דבריהם כשנשענים על המבינים שהם אף הם קצרו בה מה שהיה להם לומר שאם היה שם ששים כנגד כל הכבד כשרה בלא שום פקפוק ואף בזו דוקא בלא מליחה או שלא קרע את הכבד ולא חתך הסימפון והדבר ברור שאם צולהו על גבי האור אינו צריך קריעה כמו שביארנו:

5 כנפי הריאה ושאר דברים שבה חוץ מן הלב והכבד שביארנו ענינם כלם דינם כשאר הבשר לכל דבר ויש מי שאומר שהכל צריך חתיכה וקריעה כלב וכבד ולא יראה כן ומ"מ בנות זריזות מחתכות עד שמגיעות לסמפון כדי להוציא את הדם הכנוס:

6 בשל את הריאה עם הכבד ועם הלב ועם כל מה שיש בה בלא שום חתוך ובלא מליחה והיה פי הקנה יוצא חוץ לקדרה יש אומרים מכח סוגיא זו שהכל מותר שהדם מצא פתח פתוח שהרי כל אותן הדברים פתחן פתוח לקנה וכל שמוציא פתח פתוח לרוחה אינו יוצא דרך דופן וכן יראה מסוגיא שבפסח שני בפרק כיצד צולין כמו שכתבנו:

7 ויראה לי שלא נאמר כן אלא בשנמלח הכל ולא נקרע הכבד שאין עכבת קריעתו אוסרת הואיל ויש לו פתח פתוח לצאת:

8 הטחול אע"פ שאנו רואים אותו כצבע דמים אינו מרובה בדמים ככבד והילכך דינו כשאר האיברים וצריך מליחה ואין צריך קריעה וחיתוך אפי' לקדרה וקצת נשים שנוהגות לצלותו קודם שימלאו את הכרכשא ממנו לא מדרך חסידות הוא אלא שהוא קשה להתבשל ולא יתבשל יפה בתוך הכרכשא אלא בצלייה מתחלה ולצלי אינו צריך כלום:

9 ביצים הנמצאים במעי התרנגולת התבאר במסכת יום טוב שאם הם גמורות יצאו מכלל בשר ומותר לאכלן בחלב כמו שכתבנו למעלה פירשו הגאונים שאף לענין מליחה הן שאם הם גמורות יצאו מכלל בשר ואין צריכות מליחה ואם אינן גמורות הרי הם כבשר וצריכות מליחה וכבר ביארנו למעלה אימתי הם קרויות גמורות:

10 ונהגו קצת חכמים במתנים הנקראים לומבילץ שאין מבשלין אותן עד שיצלום תחלה ואע"פ שנמלחו מפני שהם חלקים ואין עורן רך ומתיראין שמא לא יכנס המלח יפה מ"מ לא עשו כן מותר ואף אנו לא ראינו מי שנוהג כן:

11 כבר ביארנו למעלה בענין כחל שדרכם היה בשעה שהיו שופדין את הבשר לצלי שהיה השפוד חדודו נכנס בפה העליון שבתנור וזנבו למעלה כנגד שמי קורה ומתוך שהכבד מרובה בדמים כמו שביארנו אסרוהו לצלותו בשום צד בשפוד אחד עם בשר אא"כ נתן הכבד בראש השפוד והבשר למעלה ממנו שאם הדבר בהפך שמא יזוב דם כל כך מן הכבד שלא יהא הבשר מספיק לפלטו ומ"מ אם עבר ועשה כן מותר על אותו הדרך בעצמו שביארנו למעלה בכחל וכן הדין במליחת הכבד עם הבשר וכן בכלים שמזה לזה הכל על הדרכים שביארנו למעלה בכחל:

12 הטחול אינו בכלל זה אלא שופדו עם הבשר על איזה צד שירצה ויש שמשבשים את הגירסא ושונים בשמועה זו טחול במקום כחל וצריך אתה להזהר בכך: