מאירי על בבא בתרא פ׳ ב

« מאירי על בבא בתרא פ׳ ע״א מאירי על בבא בתרא פ״א ע״א »

1 בבא בתרא פתח ↗

דִּתְנַן: כַּוֶּורֶת דְּבוֹרִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא כַּקַּרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל,

2 בבא בתרא פתח ↗

זֵיתִים לָקוֹץ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְרוֹפִיּוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: הַלּוֹקֵחַ אִילָן מֵחֲבֵירוֹ לָקוֹץ – מַגְבִּיהַּ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וְקוֹצֵץ. בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה – שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. סַדַּן הַשִּׁקְמָה – שְׁנֵי טְפָחִים. בְּקָנִים וּבִגְפָנִים – מִן הַפְּקָק וּלְמַעְלָה. בִּדְקָלִים וּבַאֲרָזִים – חוֹפֵר וּמְשָׁרֵשׁ, לְפִי שֶׁאֵין גִּזְעָן מַחְלִיף.

3 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מְעַלֵּי לַהּ, מֵעִם הָאָרֶץ וַדַּאי קָשֵׁי לַהּ; מִכָּאן וְאֵילָךְ – לָא מִקְשֵׁי קָשֵׁי לַהּ, וְלָאו עַלּוֹיֵי מְעַלֵּי לַהּ. גַּבֵּי שְׁבִיעִית – עָבְדִינַן מִידֵּי דְּוַדַּאי קָשֵׁי לָהּ, גַּבֵּי מִקָּח וּמִמְכָּר – עָבְדִינַן מִידֵּי דְּוַדַּאי מְעַלֵּי לַהּ.

1 כוורת דבורים דינה כמטלטלין ואינה כקרקע לא לקנות בכסף ושטר וחזקה ולא לענין פרוסבל ולא לענין קבלת טומאה ולא לענין רדיית הדבש ממנה בשבת וכבר ביארנוה בפרק הבית:

2 כבר ידעת שהזמירה היא אחת מן המלאכות האסורות בשביעית ומעתה הקוצץ אילן לעצים צריך שיקוץ בדרך שלא תהא אותה קציצה מגדלתו ומפני זה שאין קוצצין בתולת השקמה בשביעית כדרך שקוצצין אותה בשאר השנים מפני שאותה קציצה עבודה היא וגורמת לגדול ותוספת אלא אם הוא צריך לעציה קוצצה בדרך שלא תהא הקציצה מגדלתו וכיצד הוא עושה קוצץ למעלה מעשרה טפחים שכל שנשארו עשרה טפחים סמוך לארץ אין קציצתו שום תועלת לאילן או גומם מתוך הארץ ר"ל שקוצצה מתוך הארץ והוא מזיק לה בודאי:

3 זה שיראה מסוגיא זו שאין עושין מלאכת קרקע בשביעית אא"כ ודאי מזיק לה הקשו עליה ממה שאמרו במסכת ע"ז שכל שאין שם אלא אוקומי אילנא מותר ופרשוה דוקא בשאותה מלאכה אין בה עבודת קרקע ומ"מ כבר פסקנו שם שאף אוקומי אילנא אסור:

« מאירי על בבא בתרא פ׳ ע״א מאירי על בבא בתרא פ״א ע״א »