1צנור המקלח מגגו של ראובן לחצרו של שמעון ובא בעל הגג לסתום את הצנור או לעקרו בעל חצר מעכב עליו ואף הוא אומר לו כשם שהחזקת על חצרי להיות מימיך נשפכין בה כך החזקתי על גגך להיות כל מימיו שלי ויראה לי שאם רצה בעל הגג לקצר או לשנות אף לרוח אחת אין שומעין לו שאפשר שבירידתם במקום זה נוח לו יותר מה שאין לומר בבעל הגג אצל בעל החצר וגדולי המחברים כתבוה בהפך כמו שביארנו וקצת ראיה לדבריהם מה שאמרו ובא בעל הגג לסתמו שנראה שאין הלה מעכב עליו אלא הסתימה ובנרבונה היה מעשה בדבר זה שרצה בעל הגג להגביה את גגו ודנו בה שאם ירצה להחזיר הסלון אינו רשאי שאם נשתעבד זה למים היורדים ממקום נמוך אינו משתעבד ליורדים ממקום גבוה אבל אם רצה לקלטם בתוך שלו רשאי שאין אומרים לדידי קנו לי מיא דאיגרך אלא כל זמן שיהא אותו הגג על עמדו אבל שיעכבנו בנינו לא אא"כ יש יותר קלקול לחצר בבנין זה מצד ירידת המים ואף זו כל שרוצה לקלוט מימיו בשל עצמו אין הלה מעכב בנינו אלא אומרים לו בונה וברור לך אם תרצה בירידת המים או יקלטם בשל עצמו והרבה חלקו לומר שרשאי להגביה ולקבוע שם צנורו שמאחר שנשתעבד לנמוך נשתעבד לגבוה ולא נענו ומ"מ אני חוכך לומר כן ומדין אחזיק להודרי אחזיק לכשורי וכן אחזיק לנוטפי אחזיק לשופכי וכן אירע לשם באחד שכנס לתוך שלו והיה לו צנור מקלח לחצר חברו והיה בעל החצר רוצה לבנות סמוך לכותל ולקבל מימיו על בנינו והלה טוען מאחר שכל הכותל שלי אני אשפילנה היום ומחר ובנין שלך יעכב את המים ודנו בה שרשאי לבנות שלא החזיק בקבלת מימיו בכדי שיעכב לזה בנין הואיל ובבנין זה אין עכוב לירידת מים של עכשו:2זה שאמרו שבעל החצר יכול לבנות תחת המזחילה היאך אין הלה מוחה מדין דוושא הנזכר בפרק שני והעמידוה במרזב ארוך יותר מארבע אמות או שבנה מן הצד ומשום זקיפת סלם אין צריך הרחקה שהרי יכול לזקפה מכאן ומכאן וכן שאף הוא אין לו חלק בחצר ואינו יכול ליכנס לחצר לזקיפת סלם או שמא בעיר ישנה:3דברים שהזכרנו במשנה זו ובמה שתחתיה אף הם בכלל דיני משנה שלפניה שלדעת הגאונים פירושה בחזקת מחילה כגון ראה ושתק ולדעת חכמי הצרפתים בטענה ואחר שלש ויש שואלין לדעת הגאונים בזו של צינור המקלח היאך בעל החצר יכול לבא בה מצד מחילה והלא הוא היה הניזוק וחברו אינו ניזוק ומה ענין למחילתו ושמא טענה או הוא שאומר לו על דעת כן מחלתי ונתרציתי הואיל ולא התנית לסלקה כל זמן שתרצה:4המשנה התשיעית והכונה בה ככונת מה שלפניה ונכללת בעניני המחלקת שנחלקו גאוני ספרד עם רבני צרפת בחזקת הנזקים כל הדרך שביארנו ואמר על זה סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה חלון המצרית אין לה חזקה ולצורית יש לה חזקה איזו היא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה ר' יהודה אומר אם יש לה מלבן אע"פ שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה הרי זו חזקה אמר הר"ם ואמרו בחלון ובסלם יש לו חזקה ואין לו חזקה הוא כי כשפתח אותו חלון או העמיד אותו סלם כשאמרנו אין לו חזקה ואינו יכול לומר כבר החזקתי ולא תפסד פעלתי אבל יש רשות לחברו לבנות אותו סמוך לחלון כשהוא החלון מצרי ולהסיר אותו סלם מצרי וכשאמרנו יש לו חזקה לא יבנה חברו סמוך לאותו כותל עד שירחיק כמו שקדם ומלבן הוא בנין עשוי מבחוץ כעין משקוף מלמטה ומלמעלה:5אמר המאירי סלם אין לו חזקה אבל הצורי יש לו חזקה ופירשו בגמ' סלם המצרי סלם קטן שאין לו ארבעה חווקים וכל שיש לו פתח שעלייתו באויר חצרו או שדהו של חברו ונמלך ליכנס בביתו מתוכה העמיד הסלם בחצרו של חברו או שדהו אין לו חזקה שהרי זה אומר ותוך שהוא דבר מועט ואינו מזיק לא חששתי למחות ומעתה כל זמן שירצה בעל החצר לבנות בצד הסלם ולבטל תשמישו עושה וגדולי המחברים כתבו שמאחר שאין לו בה חזקה אינו יכול למנעו מלהעמידה שהרי אומר לו אין עליך בזה הפסד ונראה שאמרוה מכח מה שנאמר כן בחלון על הדרך שיתבאר בגמ' ואיני רואה דמיון מזו לזו אם אמרו בחלון שאינו משתמש בגוף הקרקע יאמרו בסלם שהוא משתמש בגוף הקרקע ולא עוד אלא שאף בחלון אין הלכה כן כמו שיתבאר חלון המצרי והוא שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה אין לו חזקה אף הוא אומר מכיון שאין כאן היזק ראיה לא חששתי למחות ולעכב בידו והרי חברו בונה כנגדו לכשירצה אלא שמ"מ אינו יכול לכופו לסתמה הואיל ולא עכב בשעת מעשה או בשעה שידע ולצורי והוא שראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה הרי זו חזקה הואיל ויש כאן היזק ראיה מכיון שידע הנזק ולא מיחה מחל ואין צריך לומר אם סייע עמו או גלה דעתו במחילה ומעתה הרי הוא מעכב עליו מלבנות כנגדו עוד ר' יהודה אומר אם יש שם מלבן ר"ל שעשה לה פצימין אע"פ שאין ראשו יכול ליכנס הרי זו חזקה הואיל ובנין קבוע ראה ושתק מחל ואין הלכה כר' יהודה אלא כתנא קמא:6זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:7זה שאמרו על חלון המצרי שאין לו חזקה הואיל ואין ראשו של איש יכול ליכנס לשם טעם הדבר מפני שאין כאן היזק ראיה ומ"מ אם היתה נמוכה כל כך שיש ממנה ראיה לרשות חברו בלא הכנסת ראשו והוא בתוך ארבע אמות יש לו חזקה והרי הוא יכול למחות ולעכב ומאחר שלא מיחה החזיק ואין יכול לבנות כנגדו הא למעלה מארבע אמות ואין שם הכנסת ראש אין לו חזקה והרי חברו יכול לבנות כנגדו לכשירצה אלא שמ"מ יכול הוא יעכבו מלעשותו ומלפתחו אלא שאם לא עכב אינו כופהו לסתמו וזהו שהוא יכול לעכבו בשעת עשייה טעם הדבר שאף הוא אומר לו פעמים שאתה עולה על הספסל ורואה בי הא כל שיש שם בכדי הכנסת ראש אפילו היתה גבוהה שבגבוהות וראייתה אינה אלא על דרך זרות ובזקיפת סלם יש לה חזקה ואין צריך לומר שיכול למחות:8הפרש זה שכתבנו בין למטה מארבע אמות ובין למעלה מארבע אמות חכמי הצרפתים פירשוהו על חלון הצורי ומפרשים שלמעלה מארבע אמות אין לו חזקה שלא לבנות כנגדו אלא שיכול למחות הא חלון המצרי אין לו חזקה ואין יכול למחות אף למטה מארבע ואף גדולי המפרשים כתבוה דרך הגהה וכן יש מפרשים שכל שביארנו שאין לו חזקה לא סוף דבר לבנות כנגדו אלא אף לכופו שיסתום ועיקר הדברים לפי מה שביררו הגאונים הוא על הדרך שכתבנו:9יש שואלים מכיון שלמעלה מארבע אמות יכול למחות מחשש ספסל זה שהחזיק בחלון עד שאין חברו יכול לבנות כנגדו שכתבנו שדינו מלמטה ומלמעלה ומכנגדו בארבע אמות היאך מספיק לו למטה בארבע אמות נחוש לספסל ופירשו הטעם מפני שאין דרך להעמיד ספסל על הכותל ואני אומר שבזו דיו לזה שזכו עליו בחזקה שיעכב את בנינו עד כדי שלא יראה שם להדיא ולא לחוש עליו לחששות רחוקות אבל זה שבא להחזיק במה שאינו מן הדין לכתחלה ראוי לחוש עליו מכל צד:10זה שביארנו בחלון הקטן שיש בו צדדין שאין לו חזקה דוקא בשעשויה לפתח או ליכנס בה הרוח או לשמר ממנה גן או פרדס וכיוצא באלו אבל אם עשאו לאורה כגון שאנו רואין שאין שם אורה מספקת אלא בזו אפילו קטן שבקטנים החזיק הואיל ולא מיחה בשעת מעשה או בשעה שידע ואין יכול לבנות עוד כנגדה אלא בשיעור הראוי להרחקה על הדרך שהתבאר שכל שעשאו לאורה אף זה ידוע שלקביעות הוא נעשה ולא היה לו לשתוק:11ממה שכתבנו למדת שהיזק ראיה יש לו חזקה ואע"פ שבראש המסכתא יראה שאין לו חזקה עד שגדולי הפוסקים דחו זו שבכאן מפני אותה שבראש המסכתא אין צורך בכך ושתיהן בדבור אחד נאמרו וכבר כתבנו עיקר הענין שם שכל שעשה מעשה המגיע ממנו היזק ראיה וראה חברו ושתק החזיק ומה שאמרו שם שאין לו חזקה מפני שלא עשה מעשה הוא ומ"מ צריך לבאר לדעת זה מה שנאמר בסוגיא זו מעשה באחד שפתח חלונותיו לחצר השתפין ובא מעשה לפני ר' ישמעאל ואמר לו החזקת באו לפני ר' חייא ואמר לו יגעת ופתחת יגע וסתום אלמא שאף במעשה אין לו חזקה תדע שאין הענין אלא שאין חזקה עד שיתברר ההיזק וזה לא מיחה עד שראה החלון פתוח והיה סבור ר' ישמעאל מכיון שפתח ולא מיחה החזיק ואמר לו ר' חייא שאין חזקה עד שיהיה ההיזק ברור לזה שהגיע הא מכיון שנתברר ושתק מחל ואין צריך לומר אם גלה דעתו או סייע עמו ואע"פ שבתלמוד המערב פירשו הגע עצמך שהיה מושיט לו צרורות כבר ביארנו הענין למעלה בסוגיית המשנה השלישית וגדולי המפרשים פירשו שאין חזקה זו עד שלשים יום וזה שאמרו יגע וסתום מפני שהיה תוך שלשים וכבר ביארנו שיש מי שכתב בכולן חזקת שלש ואינו כלום:12התבאר למטה גם כן שמי שהחזיק בחלון על הצדדין שביארנו עד שאין חברו יכול לבנות כנגדו אלא בשיעורין שהוזכרו אם בנה חברו כנגדו עד שהאפיל או סתם חלונו ובעל חלון רואה ושותק מחל אין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק וגדולי המפרשים נותנין שיעור לסתימה לאלתר ולבנין בלא הרחקה שלשים יום וכבר ביארנו שיש מי שכתב בכלן דוקא בטענה ולאחר שלש ואין דבריהם נראין:13המשנה העשירית והכונה בה ככונת מה שלפניה ונכללת בעניני אותה המחלקת בעצמה שנחלקו המפרשים בחזקת הנזקים ואמר על זה הזיז עד טפח יש לה חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות אמר הר"ם וזיז הוא הבנין היוצא מן הכותל מקורות ואם יש בו טפח יש לו חזקה ויכול בעל הזיז למנוע לבעל החצר הסמוך לו לבנות סמוך לאותו הזיז שלא יסיר אותו ויכניסהו בבנין ואם הוא פחות מטפח אין לו חזקה ובעל הזיז אינו יכול למנוע לבעל החצר מלבנות אבל בעל החצר יכול למנוע לבעל הזיז להשתמש עליו כדי שלא יביט בו בעת שמשתמש לשם וכבר ביארנו כי מעיקרי דינינו היזק ראיה שמיה היזק ומעקרנו גם כן יש חזקה לנזקין זולתי העשן והאבק וכיוצא בהם והריח הנבאש ובכלל הנזקין יש להם חזקה היזק ראיה ואין צריך בחזקה לנזקין שלש שנים והוא מה שאמרנו אין דין חזקה בנזקין וגם כן לא היה בהם חזקה לאלתר אלא כשיעמוד אותו הנזק כדי שיוכל לומר לאותו שהוזק כבר נתפייסת כיון שלא מחית עליו ולפיכך כשיפתח אדם חלון שאין ראשו של אדם יכול ליכנס ממנו למעלה מארבע אמות אין לו חזקה לפי שיאמר לחברו השכן אבל לא נתרציתי לך אלא לכדי שלא היה לי בו הזק כדי שלא תציץ עלי ולפיכך אם ירצה לבנות כנגד אותו חלון ולסתום אותו הרשות בידו ולא יוכל בעל החלון למנעו מלפתוח זה החלון מתחלה ואפילו למעלה מארבע אמות לפי שיאמר לו תעלה על כסא ותביט עלי ואם הניחו ופתח אין לו חזקה ויש לו רשות לבנות כנגדו אבל אם היה החלון למטה מארבע אמות או שהיה החלון צורית והוא שראשו של אדם נכנס ממנה ואפילו היה למעלה מארבע אמות או שפתח ממנו חלון ליכנס בו האור ואפילו הוא קטן מאד ולמעלה מארבע אמות כל אלה השלשה חלונות יש להם חזקה וכיון שנתפייס שמעון לראובן לא יוכל שמעון לבנות בסמוך לאותו חלון עד שירחיק ארבע אמות כמו שנתבאר בפרק שלפני זה:14אמר המאירי הזיז עד טפח יש לה חזקה פירוש הרי שהוציא זיז מתוך כותלו לאויר חצר חברו סמוך לגג כדי לתלות בו איזה דבר אם היה הזיז משוער בטפח מרובע יש לו חזקה אחר שראה ולא מיחה והרי בעל הזיז מעכב שלא להיות בעל חצר בונה תחתיו אלא בכדי שלא לבטל תשמישו והוא שיניח לו גובה עשרה אויר תחתיו וזהו פירוש ויכול למחות לפי מה שביארו בגמ' כלומר ואחר שהחזיק יכול למחות שלא לבנות תחתיו ואין צריך לומר שאין בעל החצר יכול לכופו שיסירהו פחות מטפח מרובע אין לו חזקה ואין יכול למחות פירוש שלא לבנות תחתיו שאף זה אומר לא להקנותך אויר חצרי שתקתי אלא שלא חששתי עליו ומ"מ אינו כופהו להסירו אחר שראה ושתק הא מ"מ בתחלת הוצאתו אם בא בעל חצר למחות מוחה אפילו בפחות מטפח ואפילו במסמר אחד מפני שאומר לו פעמים שבשעה שאתה בא לתלות שם איזה דבר אתה רואה בחצר ואפילו היה אומר זה שלא ישתמש בו אלא בהחזרת פנים מ"מ פעמים שהוא נבעת מצד שהוא עומד במקום גבוה סמוך לאויר החצר ומזדרז בעצמו שלא ליפול ומחזיר פניו לאויר החצר ומעתה לא נאמר יכול למחות ואין יכול למחות על בעל החצר לבעל הגג אלא על בעל הגג לבעל חצר וכן התבאר בגמרא:15זהו ביאור המשנה וכן הלכה ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:
