1ממה שכתבנו בשטר מכר שאבד שחוזרין וכותבין לו חוץ מן האחריות שבו אתה למד שהנותן מתנה לחברו וכתב לו שטר והחזיר המקבל את השטר לנותן שלא חזרה מתנתו והוא הדין למוכר שאם החזיר הלוקח שטר מקחו למוכר לא חזרה המכירה או המתנה בכך ואם תאמר שכתב ומסר או הקנה אגב קרקע כל שהוא כן יברר המוכר את הדברים וילך לו:2זה שאנו אומרים במחזיר שטר המכירה או המתנה שלא חזרה המתנה או המכירה אא"כ הקנה לו באחד מדרכי ההקנאה טעם הדבר מפני שאין אותיות נקנות במסירה שכבר פסקנו כן בפרק הספינה ואם כן לדעת הפוסקים שאותיות נקנות במסירה כמו שכתבנו שם אף בזו נאמר לדעתם שחזרה מתנתו או מכירתו אלא שאף לדעתם יראה דוקא בשטר שאין בו קנין כגון שכתב לו במתנה שדי נתונה לך ובמכירה שדי מכורה לך בכך וכך דמים שקבלתי ממך והחתים עליה עדים שנמצאת הקנייה בגוף השטר והואיל והחזיר לו גוף הקנין חזרה מתנתו או מכירתו אבל שטר שיש בו קנין הואיל והקנין הוא עיקר ההקנאה ואין השטר אלא ראיה בעלמא לא חזרה המתנה או המכירה בהחזרת השטר ואף לדעתנו שאין אותיות נקנות במסירה ומ"מ בכתיבה ומסירה או בהקנאה אגב קרקע קנה אין אומרים שחזרה המתנה או המכירה בכך אלא בשטר שאין בו קנין וזהו לשון והחזיר לו כלומר שכבר נתנו לו המוכר דרך קנייה והחזירו אבל שטר שנקנה הקרקע בקנין והשטר אינו אלא לראיה לא חזרה המתנה והמכירה בהחזרת השטר אף בהקנאתו וכן כתבוה גאוני ספרד:3סדר גביית החוב ודרך שבה ב"ד מורידין את המלוה לנכסי הלוה הן בבני חרי הן במשעבדי כבר ביארנו הכל בפרק הגוזל בתרא ושם ביארנו שתחלת ההורדה הוא שכותבין אדרכתא על קרקעותיו ואם מצאו לו מבני חורין כותבין לו על שדה פלנית ואם לא מצאו לו בני חורין כותבין לו דרך כלל על כל מה שימצא מנכסיו משועבדים מיום פלני שהוא זמן השטר ואילך וכותבין באדרכתא זו שכבר קרעו לו שטר החוב ואם מצא לו משועבדים הולך אצל ב"ד וקורעין האדרכתא וכותבין לו טירפא שמצד שפלני נתחייב לו ולא מצאו לו בני חורין כתבו לו אדרכתא וכו' ועכשו קרעו אדרכתא שלו וחדשוהו לטרוף קרקע פלני שנמצא משועבד ביד פלני וכו' ואח"כ מורידין בה שמאין ומכריזים עליה ומשביעין את הלוה שאין לו כלום ואת הטורף שחוב זה אינו פרוע ולא נמחל ומורידין אותו להשתמש בו כשלו וכותבין לו כך והוא הנקרא שומא ומזכירין בה שקרעוה לטרפא והוא שאמרו שכל אדרכתא שאין כתוב בה קרענוה לשטר הלואה אינה אדרכתא וכל טרפא שאין כתוב בה קרענוה לאדרכתא אינה טירפא וכל שומא שאין כתוב בה קרענוה לטירפא אינה שומא ומה שנשנית כאן בהפך והוא שהקדים טירפא לאדרכתא על כל פנים אתה מפרש כאן טירפא על בני חרי ואדרכתא על משעבדי או שמא הוא שבוש בספרים:
