1גאוני ספרד כללו דינין אלו שכתבנו בהעברת נחלה על איזה צד אדם יכול להעבירה ועל איזה צד אינו יכול להעבירה בארבעה דרכים ואלו הן השער הראשון הוא שהעביר את הירושה ממי שראוי לה למי שאין ראוי לה ודין זה שאם אמר בלשון מתנה דבריך קיימים בלשון ירושה לא אמר כלום אא"כ צירף בה לשון מהנה השני שהעבירה מראוי לראוי ואין המועבר בכור ודין זה שאף בלשון ירושה דבריו קיימין ובלבד שלא בלשון עקירה השלישי מראוי לראוי והמועבר בכור אם שהשוהו עם האחרים אם שמיעט חלק בכורתו ודין זה שבלשון מתנה דבריו קיימין ובלשון ירושה לא אמר כלום ואע"פ שיש בזו חולקים כבר הכרענוהו ממה שנאמר לא יוכל לבכר ואפילו היו אחים מרובים הואיל ובטלה צואתו לענין בכור בטלה לענין האחרים שהרי כל אותם שריבה חלקם צריכים הם למעטה להוסיף בחלק הבכור והואיל ובטל מכללה בטלה כלה הא אם הוריש לבכור שני חלקיו ורבה ומיעט לאחרים דבריו קיימין הרביעי שהעבירה מן הראוי הן לראוי הן לשאינו ראוי אלא שלא לאלתר אלא לזמן כגון שאמר לראוי לירשו נכסי לך ואחריך לפלני הן שיהא האחריך ראוי לירש הן שלא יהא ראוי לירש ודינה שאין העברתו כלום שהירושה אין לה הפסק ומה שאמר לאחר מיתת פלני יירש פלני הרי הוא כמתנה בנכסי אחרים:
