מאיר עין על סדר עולם רבה ט׳

מהדורה: סדר עולם, ורשה 1904

« מאיר עין על סדר עולם רבה ח׳:ב׳ מאיר עין על סדר עולם רבה י׳:ב׳ »

2 סדר עולם רבה פתח ↗

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם, ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן במדבר כ׳:א׳-ב׳, שנסתלקה הבאר, שנת הארבעים היתה, וראש חדש ניסן היה, בו בפרק וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וגו' שם כ יד, עשו שם ישראל ג' חדשים, ויעל אהרן הכהן וגו', ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר שם לג, כיון שמת אהרן, נסתלקו ענני כבוד, ובאו הכנעניים להלחם עם ישראל, וישמע הכנעני מלך ערד וגו' שם לג מ, ומה שמועה שמע, שמע שמת אהרן, והלך התייר הגדול שבהן, ונסתלק עמוד הענן, שהיה נלחם להם, ובא ונלחם עמהם, וחזרו לאחוריהם ז' מסעות וחנו במוסרה, שנאמר ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן דברים י ו, וכי במוסרה מת אהרן, והלא בהר ההר מת אלא ממקום שמת אהרן, חזרו לאחוריהן ז' מסעות, עד שחנו במוסרה, משם נסעו הגדגדה וגו' שם י ז, ומשם בארה וגו' במדבר כא טז, היא הבאר שחזרה להם, ויסעו בני ישראל ויחנו באבת, ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים וגו', משם נסעו ויחנו בנחל זרד, משם נסעו ויחנו מעבר ארנון וגו' שם, שם נלחמו עם סיחון ויכהו ישראל לפי חרב וגו', ויפנו ויעלו דרך הבשן וגו', ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו וגו', ויכו אתו ואת בניו וגו' שם, ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב וגו' שם כב א, ויהי אחרי המגפה וגו' שם כו יט, לאלה תחלק הארץ וגו' שם כו נג, ועומדים בערבות מואב, החזירו הבנים לאבות, וחזרו האבות והורישו לבנים, שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, דכתיב ושרח אחתם בראשית מו יז, ומבאי הארץ, שנאמר ושם בת אשר שרח במדבר כו מו, ויוכבד היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, שנאמר ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי וגו' שם כו נט, יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בחיי יעקב אבינו, ומתו לאחר מיתת משה רבינו, ונבח היה מן הנולדים במצרים, ומת לאחר מיתת משה רבינו, ונקבר בעבר הירדן, ולא נותר מהם איש וגו' שם כו סה:

2 בבא בתרא פתח ↗

גְּמָ׳ תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ – דְּתַנְיָא, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״? ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפָלִים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״? מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; שֶׁכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – חַיִּין יוֹרְשִׁין מֵתִים, וְכָאן – מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּין. אָמַר רַבִּי: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִין כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, לְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, וְהָלְכוּ לַגּוֹרֶן. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד – נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד, וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים – נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וּמַחְזִירִין אֵצֶל אֲבִיהֶן, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

1 שנסתלקה הבאר, תענית ט' א', לקמן פרק י':

2 החזירו הבנים, עיין ב"ב קי"ז א':

3 מבאי מצרים, עיין ב"ב ק"כ א':

2 תענית פתח ↗

מֵיתִיבִי, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הֵן: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נִיתְּנוּ עַל יָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: בְּאֵר, וְעָנָן, וּמָן. בְּאֵר — בִּזְכוּת מִרְיָם, עַמּוּד עָנָן — בִּזְכוּת אַהֲרֹן, מָן — בִּזְכוּת מֹשֶׁה. מֵתָה מִרְיָם — נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּמׇת שָׁם מִרְיָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה״, וְחָזְרָה בִּזְכוּת שְׁנֵיהֶן.

« מאיר עין על סדר עולם רבה ח׳:ב׳ מאיר עין על סדר עולם רבה י׳:ב׳ »