מאיר עין על סדר עולם רבה כ״ח:ב׳

מהדורה: סדר עולם, ורשה 1904

מקור סדר עולם רבה כ״ח:ב׳
2 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר וגו' ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו דניאל ב א, אפשר לומר כן, אלא שמנה הכתוב שנים לחרבן הבית וחדשים לחרבן הבית, וכן הוא אומר ויהי בשלשים ושבע שנה גלות להויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש וגו' ירמיה נב לא, ובמקרא אחר הוא אומר בעשרים ושבעה מלכים ב כה כז, מה תלמוד לומר בעשרים וחמשה, ומה תלמוד לומר בעשרים ושבעה, אלא בעשרים וחמשה מת שטנו נבוכדנצר ונקבר, ובכ"ו הוציאו אויל מרדך מקברו וגררו, בשביל לבטל גזירותיו, לקיים מה שנאמר עליו, ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב וגו' ישעיה יד יט, ובעשרים ושבעה הוציאו ליכניה, בו בפרק מת צדקיהו, וספדו עליו וי דמית מלכא צדקיהו שתי שמרייא דכולהון דרייא, לקיים מה שנאמר בשלום תמות וגו' ירמיה לד ה, כשתמצא אומר כל שהוא בטובה, אל יתיאש מן הרעה, וכל שהוא ברעה, אל יתיאש מן הטובה, מנין מיהויכין וצדקיהו, נבוכדנצר מלך מ"ה שנה, אויל מרדך בנו כ"ג, ובלשאצר בנו שלש, בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וגו' דניאל ז א, בשנת שתים שלוש למלכות בלשאצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל וגו' שם ח א, בשנת שלש למלכות בלשאצר וגו', בלשאצר מלכא עבד לחם רב וגו', בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו', באדין היתיו וגו', אשתיו חמרא וגו', בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וגו', אדין מלכא זיוהי שנוהי וגו' שם ה, ויקרא אריה על מצפה וגו', משא דומה אלי קרא משעיר וגו', אמר שמר וגו' ישעיהו כ״א:י״א, מי הוא שומר זה הקב"ה, שנאמר הנה לא ינום ולא יישן וגו', ה' ישמרך מכל רע תהילים קכ״א:ד׳, וכל המזמור, מה משמר שלא תכנס אומה באומה, ומלכות במלכות אפילו כחוט השערה, אלא מלכות שהגיע זמנה ליפול ביום, נופלת ביום, בלילה, נופלת בלילה, וכן הוא אומר, ונף צרי יומם וגו', ובתחפנחס חשך היום יחזקאל ל׳:י״ח, ואומר בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה דניאל ה ל, ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין שם ו א, מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין, אלא יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו והוא דריוש, יום שמשחו את יהוא ברמות גלעד, משחו את חזאל שטנו, הרי שבעים שנה משמלך נבוכדנצר, שבעים חסר אחת משכבש יהויקים, ועוד שנה אחת לבבל, עמד דריוש והשלימה, בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי וגו' שם ט א, אי אתה מוצא שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד, וכן ירמיה אמר להם לישראל ופן ירך לבבכם ותיראו וגו' בשמועה הנשמעת בארץ ירמיה נא מו, זו של בלשאצר, ובא בשנה השמועה, זו של דריוש, ואחריו בשנה השמועה שם, והיתה בבל צבי ממלכות וגו' ישעיה יג יט, וחמס בארץ ירמיה נא מו, על ירושלם כשדים, משל שם, זה כורש הפרסי, ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו, ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס דניאל י״א:א׳-ב׳, זה כורש ואחשורוש ודריוש שבנה את הבית, ומה תלמוד לומר רביעי והרביעי שם יא ב, רביעי למדי, ויהי דניאל עד שנת אחת וגו' שם א כא, בו בפרק נאמר לו בתחלת תחנוניך יצא דבר וגו', שבעים שבעים וגו', ותדע ותשכל וגו' שבעים שבעה שם ט, אלו שעשו בגולה ועלו, ושבעים ששים ושנים שם ט כה, אלו שעשו בארץ, ושבוע אחד, מקצתו עשו בארץ, ומקצתו חוצה לארץ, ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת וגו', והגביר ברית לרבים וגו' שם, רבי יוסי אומר שבעים שבעים שם, משחרב בית ראשון ועד שחרב בית אחרון, שבעים לחרבנו וארבע מאות ועשרה ועשרים לבנינו, ומה תלמוד לומר שבעים שבעים, אלא שהיתה גזירה גזורה קודם לשבעים שנה, וכן הוא אומר והיו ימיו מאה ועשרים שנה בראשית ו ג, ואומר בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' שם ז יא, אפשר לומר כן, אלא שהיתה גזירה גזורה קודם למאה ועשרים שנה, וכן הוא אומר ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם ישעיה ז ח, ואותה שנה שנת ד' לאחז היתה, אפשר לומר כן, אלא שהיתה גזירה גזורה מימי עמוס שנתים לפני הרעש, שנאמר כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו עמוס ז יא:
פירוש מאיר עין על סדר עולם רבה כ״ח:ב׳
2 ובשנת שתים, ילקוט דניאל רתתרנ"ט:
3 אפשר לומר כן, דזו המעשה היה אחר החורבן, והחורבן היה י"ט שנה לנבוכדנצר, רש"י דניאל פ"ב פ"א:
4 וכן הוא אומר, ילקוט ירמיה רשכ"א, ישעיה רתי"ה:
5 שתי שמרייא דכולהון דרייא, הוא שתה השמרים של כל הדורות, שהוא היה סוף המלכים:
6 מ"ה שנה, דנבוכדנצר מת בשנת ל"ז לגלות יהויכין, וגלות יהויכין היה בשנת שמנה למלכו, הרי מ"ה שנה, מגילה י"א ב':
7 כ"ג גמרא:
8 ובלשאצר בנו שלש, דניאל ה' א', ובלשאצר בנו של נבוכדנצר היה:
9 משא דומה, ילקוט ישעיה רת"כ, דניאל רתתרס"ג:
10 נבוכדנצר להיכל, צ"ע דלא מצינו לנבוכדנצר בהיכל רק בדפנו של אנטוכיא ויקרא רבה פי"ט ס"ו:
11 יום שמשחו, עיין מלכים א' י"ט:
12 ששבעים שנה, דנבוכדנצר מלך קודם גלות יהויכין ח' שנים, ובסדר עולם מדפוסים הראשונים כתוב כאן, הגהה, תמיהה היא זו, זה שאומר שבעים שנה משמלך נבוכדנצר, כי לא היו כי אם שבעים חסר אחת, לפי שכשתחשוב שלשים ושבע מגלות יהויכין, שהיה בשנת שמונה למלכו, עד אויל מרדך כשתביט שני נבוכדנצר למפרע, לא היו אלא שבע, ונמצא שלא מלך נבוכדנצר אלא ארבעים ארבע, מאחר שתחשוב מקוטעים, הגהה אחרת, תמה אני על זה, כי בזה הספר עצמו אומר יד כורש מלך שלש שנים מקוטעות וכאן אומר שאין אתה מוצא שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד, ואם כן היכי אמרינן במסכת מגילה דל ה' דדריוש וכורש, ואין אנו מוצאים אלא ארבע, ויש לומר על זה, שהשנה השלישית של בלשאצר המוקדם לדריוש המדי מקוטעת, היתה, והיא היתה ראשונה לדריוש, ומאחר שבפרשה שלמעלה ממנה מנאה לאותה שלישית לבלשאצר, כדכתיב בשנת שלוש למלכות בלשאצר המלך חזון וגו', לא רצה למנותה לדריוש, והשנה השנית שלו שהיא רביעית ט לדריוש לבלשאצר שבקבר, עליה אומר בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש, אבל מכל מקום שנתים מלך, כמו שבמסכת מגילה מונה חמש בין דריוש וכורש ואעפ"כ לא מצינו שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד, היא השניה שלו, לפי שהראשונה הרי נמנית לבלשאצר, ועוד שנה אחת לבבל עמד דריוש והשלימה בשנים שלו, שהיא הראשונה המיוחדת לו, ע"כ:
13 משכבש יהויקים, דבשנה שניה למלכו כבש יהויקי לעיל פכ"ד:
14 ועוד שנה, מגילה י"ב א', דעוד שנה אחת היה חסר לשבעים שנה מיום שכבש את יהויקים:
15 ופן ירך, ילקוט ירמיה רשל"ה:
16 ובא בשנה השמועה זו של דריוש, בילקוט וברש"י הגירסא ובא בשנה השמועה זו של בבל שנאמר והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה, ואחריו בשנה השמועה מה שנאמר כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם, משל על משל זה של כורש הפרסי:
17 ואני בשנת, ילקוט דניאל רתתרס"ו, עיין רש"י שם:
18 ודריוש, הוא דריוש בן אחשורוש:
19 את הבית, בילקוט איתא והרביעי יעשיר עשר גדול יכול מכל מת ת"ל והרביעי רביעי למלכי בבל וכן הוא אומר ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך:
20 שבעים שבעים, ילקוט דניאל רתתרס"ו:
21 שעשה בגולה, נ"ב שנה הרי שבע שמיטות ושלש שנים, ומתוך שלא שלמה השבוע לא נמנה רש"י:
22 רבי יוסי, ילקוט עמוס רתקמ"ז:
23 שבעים שבעים, שבע פעמים שבעים הוא ת"צ:
24 ומה תלמוד לומר שבעים שבעים, שהרי נבואה זו היתה בסוף שבעים שנה:
25 אפשר לומר כן, דהפסוק והיו ימיו מאה ועשרים שנה כתיב אחר ויהי נח בן חמש מאות שנה, עיין רש"י בראשית פ"ו פ"ג:
26 קודם למאה ועשרים שנה, בילקוט וברש"י הגירסא קודם עשרים שנה:
27 ד' לאחז, בילקוט הגירסא שלש לאחז, עיין לעיל פכ"ב:
28 אפשר לומר כן, דאחז מלך ט"ז שנה, ובשש לחזקיה גלה סנחריב את עשרת השבטים:
29 שנתים לפני הרעש, עמוס א' א', ובעת רעש נצטרע עזיהו, וכ"ה שנה היה מצורע עיין לעיל פי"ט, הרי כ"ז שנה, ויותם מלך ט"ז שנה, ואחז ט"ז שנה, ושש לחזקיה, הרי ס"ה שנה, עיין רש"י ישעיה פ"ז פ"ח: