מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ד׳

« מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ג׳ מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ה׳ »

4 בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, מְעֻבֶּרֶת מִלֵּוִי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי, וְכֵן בַּת לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר:

פירוש מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ד׳

4 בת ישראל וכו'. להלן פ"י ה"א. ועיין בבלי קי"ג א', ובמשנ' פ"ז מ"ד.

5 חרשת וכו'. עיין במשנ' פ"ז מ"ה, ועיין בבלי הנ"ל.

6 בת כהן וכו'. ירוש' פ"ז ה"ד וה"ה, ח' ע"ב. ועיין במשנ' הנ"ל.

7 אפי' זרע וכו'. עיין במשנ' פ"ז מ"ה ומ"ו.

« מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ג׳ מסורת התוספתא על יבמות ט׳:ה׳ »