מסורת התוספתא על יבמות ט׳

1 וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וּתְנַן נָמֵי: כׇּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, יָחִיד — מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא — מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין — מְבִיאִין פַּר.

2 וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, יָחִיד נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ — מְבִיאִין שְׂעִירָה, צִבּוּר — מְבִיאִים פַּר וְשָׂעִיר, פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

3 דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ״, רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״עָלֶיהָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עָלֶיהָ״. מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִים עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.

4 אַשְׁכְּחַן צִבּוּר, מָשִׁיחַ מְנָלַן? דִּכְתִיב בְּמָשִׁיחַ: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר.

5 יָחִיד וְנָשִׂיא — אָתְיָא ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״.

6 וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה יָלֵיף מֵ״עֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״.

7 יָחִיד, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מִ״וְּאִם נֶפֶשׁ אַחַת״ — אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ בַּמַּשְׁמָע. וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן,

8 וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן.

9 וְרַבָּנַן, הַאי סְבָרָא מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ, מִדְּמַקְרֵי לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְרֵיהּ: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה״, ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה״ —

10 הוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה: מָה עֲבוֹדָה זָרָה — דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.

11 אַשְׁכְּחַן יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ, בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבֵין בִּשְׁאָר מִצְוֹת. צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן? אָמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ״, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן.

12 אֶלָּא, צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת מְנָלַן? יָלֵיף ״מֵעֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״. וְרַבִּי, הַאי ״תּוֹרָה אַחַת״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין יְחִידִים לִמְרוּבִּים,

13 יְחִידִים בִּסְקִילָה — לְפִיכָךְ מָמוֹנָן פָּלֵט, מְרוּבִּין בְּסַיִיף — לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבֵד.

14 יָכוֹל נַחְלוֹק בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם״.

15 מַתְקֵיף לַהּ רַב חִלְקִיָּה מֵהַגְרוֹנְיָא: טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא נַחְלֹק. מַאי לַיְיתוֹ? לַיְיתוֹ פַּר — צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתוּ.

16 כִּשְׂבָּה — יָחִיד בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי, שְׂעִיר — נָשִׂיא בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי. פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת — צִבּוּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּמַיְיתוּ, וְאֶלָּא מַאי, שְׂעִירָה — יָחִיד נָמֵי הַיְינוּ קׇרְבָּנוֹ!

17 אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְצִבּוּר בְּהוֹרָאָה מַיְיתוּ פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, אִינְהוּ נָמֵי נַיְתוֹ אִיפְּכָא.

18 אִי נָמֵי, צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה קָא מַשְׁמַע לַן.

19 אֲמַר לֵיהּ לֵוִי לְרַבִּי: מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה? לִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה! אֲמַר לֵיהּ: כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקׇדְקֳדוֹ.

20 מַאי דַּעְתָּךְ, אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו?

21 אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו — פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן הִיא, וּבִפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

22 וְלָא? וַהֲרֵי אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה,

23 דִּפְלִיגִי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבָּנַן — וְקָתָנֵי!

24 בְּפִרְקִין קָא אָמְרִינַן. וְהָא בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין!

25 בֵּית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל אֵינָהּ מִשְׁנָה. וַהֲרֵי אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ,

26 דִּפְלִיגִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, וְקָתָנֵי!

27 בְּנוֹלַד וּלְבַסּוֹף יִיבֵּם — לָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן.

28 וְהָאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חָלוּק הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אַף בָּרִאשׁוֹנָה!

29 הָא אִיתּוֹתַב רַבִּי אוֹשַׁעְיָא.

30 וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: בְּכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן הָאֲסוּרָה לָזֶה — מוּתֶּרֶת לָזֶה, וְהָאֲסוּרָה לָזֶה — מוּתֶּרֶת לָזֶה, וַאֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת.

31 וְרַב יְהוּדָה מְתַרְגֵּם מֵחֲמוֹתוֹ וְאֵילָךְ. אֲבָל שִׁיתָּא בָּבֵי דְּרֵישָׁא — לָא. מַאי טַעְמָא?

32 כֵּיוָן דְּבִתּוֹ

33 בְּאוּנְסִין מַשְׁכַּחַתְּ, בְּנִשּׂוּאִין לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. בְּנִשּׂוּאִין קָמַיְירֵי, בְּאוּנְסִין לָא קָא מַיְירֵי.

34 וְאַבָּיֵי מְתַרְגֵּם אַף בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ — כֵּיוָן דְּאַשְׁכּוֹחֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אִי בָּעֲיָא מִן הָאוּנְסִין תִּהְוֵי, אִי בָּעֲיָא מִן הַנִּשּׂוּאִין תִּהְוֵי. אֲבָל אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ — לָא. מַאי טַעְמָא?

35 כֵּיוָן דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, לְרַבָּנַן לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

36 וְרַב סָפְרָא מְתַרְגֵּם אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁיתָּא אַחִים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.