מסורת התוספתא על תרומות 10 פרקים

מסורת התוספתא על תרומות ג׳

« מסורת התוספתא על תרומות ב׳:י״ד מסורת התוספתא על תרומות ד׳:א׳ »

1 עירובין פתח ↗

יָכוֹל אֲנִי לִפְטוֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּיהּ וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן״. מֵיתִיבִי: שִׁיכּוֹר מִקָּחוֹ מִקָּח, וּמִמְכָּרוֹ מִמְכָּר. עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה — מְמִיתִין אוֹתוֹ, מַלְקוֹת — מַלְקִין אוֹתוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הוּא כְּפִיקֵּחַ לְכׇל דְּבָרָיו, אֶלָּא שֶׁפָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה. מַאי ״יָכוֹלְנִי לִפְטוֹר״ דְּקָאָמַר נָמֵי — מִדִּין תְּפִלָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט, אֲבָל הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט — פָּטוּר מִכּוּלָּם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמֵּפִיק מָגֵן בִּשְׁעַת גַּאֲוָה, סוֹגְרִין וְחוֹתְמִין צָרוֹת בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר״. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״אָפִיק״ לִישָּׁנָא דְעַבּוֹרֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבוֹרוּ״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵפִיק״ אִתְּמַר. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״מֵפִיק״ לִישָּׁנָא דְגַלּוֹיֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל״. מִכְּדֵי, קְרָאֵי מַשְׁמַע בֵּין לְמָר וּבֵין לְמָר, מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַב שֵׁשֶׁת. דְּרַב שֵׁשֶׁת מָסַר שִׁינְתֵּיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ. מָר אִית לֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: כֹּל שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיוּשֶּׁבֶת עָלָיו אַל יִתְפַּלֵּל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּצָר אַל יוֹרֶה״. רַבִּי חֲנִינָא בְּיוֹמָא דְּרָתַח לָא מְצַלֵּי, אָמַר: ״בְּצָר אַל יוֹרֶה״ כְּתִיב. מָר עוּקְבָא בְּיוֹמָא דְשׁוּתָא לָא הֲוָה נָפֵיק לְבֵי דִינָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הִלְכְתָא בָּעֲיָא צִילּוּתָא כְּיוֹמָא דְאִסְתָּנָא. אָמַר אַבָּיֵי: אִי אָמְרָה לִי אֵם קָרֵיב כּוּתָּחָא — לָא תְּנַאי. אָמַר רָבָא: אִי קְרַצְתַּן כִּינָּה לָא תְּנַאי. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עֲבַדָה לֵיהּ אִמֵּיהּ שִׁבְעָה מָנֵי לְשִׁבְעָה יוֹמֵי. אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא אִיבְּרִי לֵילְיָא אֶלָּא לְשִׁינְתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לָא אִיבְּרִי סֵיהֲרָא אֶלָּא לְגִירְסָא. אָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא: מְחַדְּדָן שְׁמַעְתָּךְ. אֲמַר לְהוּ: דִּימָמֵי נִינְהוּ. אֲמַרָה לֵיהּ בַּרְתֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: לָא בָּעֵי מָר מֵינַם פּוּרְתָּא? אֲמַר לַהּ: הַשְׁתָּא אָתוּ יוֹמֵי דַּאֲרִיכֵי וְקַטִּינֵי, וְנֵינוּם טוּבָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִּימָמֵי אֲנַן. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב יָזֵיף וּפָרַע. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ, אַל יִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַחֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָּעָם וְגוֹ׳״. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, כִּי אָתֵי בְּאוֹרְחָא, לָא מְצַלֵּי תְּלָתָא יוֹמֵי. שְׁמוּאֵל לָא מְצַלֵּי בְּבֵיתָא דְּאִית בֵּיהּ שִׁיכְרָא. רַב פָּפָּא לָא מְצַלֵּי בְּבֵיתָא דְּאִית בֵּיהּ הַרְסָנָא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ — יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי חִיָּיא: כׇּל הַמִּתְיַישֵּׁב בְּיֵינוֹ — יֵשׁ בּוֹ דַּעַת שִׁבְעִים זְקֵנִים. ״יַיִן״ נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, וְ״סוֹד״ נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת. נִכְנַס יַיִן — יָצָא סוֹד. אָמַר רַבִּי חָנִין: לֹא נִבְרָא יַיִן אֶלָּא לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי חָנִין בַּר פָּפָּא: כׇּל שֶׁאֵין יַיִן נִשְׁפָּךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כַּמַּיִם — אֵינוֹ בִּכְלַל בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״. מָה לֶחֶם שֶׁנִּיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר — אַף מַיִם שֶׁנִּיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּמַאי נִיהוּ — יַיִן, וְקָא קָרֵי לֵיהּ מַיִם.

2 שבת פתח ↗

מֵתִיב רַב עַמְרָם: הַדְּמַאי, מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאִי אָמְרַתְּ כׇּל מִדְּרַבָּנַן בָּעֵי בְּרָכָה, הָכָא כִּי קָאֵי עָרוֹם הֵיכִי מְבָרֵךְ? וְהָא בָּעֵינַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ — וְלֵיכָּא! אָמַר אַבָּיֵי: וַדַּאי דְּדִבְרֵיהֶם בָּעֵי בְּרָכָה, סָפֵק דְּדִבְרֵיהֶם לָא בָּעֵי בְּרָכָה.

2 תלמוד ירושלמי דמאי פתח ↗

הלכה: מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוּם שֶׁאֵין טָעוּן בְּרָכָה.

14 תלמוד ירושלמי תרומות פתח ↗

תַּמָּן תַּנִּינָן הַמּוֹנֶה מְשׁוּבָּח וְהַמּוֹדֵד מְשׁוּבָּח הִימֶּנּוּ וְהַשּׁוֹקֵל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. וָכָא אַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּאן בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה כָּאן בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְתַנֵּי כֵן אֱלִיעֶזֶר בֶּן גִּימֶל אוֹמֵר מְנַיִין שֶׁאֵין תּוֹרְמִין לֹא בְמִידָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל וְלֹא בְמִנְיָין תַּלְמוּד לוֹמַר וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם. בְּמַחֲשָׁבָה אַתְּ תּוֹרֵם וְאֵין אַתְּ תּוֹרֵם בְּמִידָּה בְּמִשְׁקָל וּבְמִנְיָין. מָה תְרוּמָה גְדוֹלָה בְּמַחֲשָׁבָה אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּמַחֲשָׁבָה.

18 ביצה פתח ↗

לְמוֹלְלָן בִּמְלִילוֹת — רַבִּי מְחַיֵּיב וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר.

19 מנחות פתח ↗

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר, וְאִם תָּרַם בְּשׁוֹגֵג – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, בְּמֵזִיד – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

19 תלמוד ירושלמי תרומות פתח ↗

משנה: חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ וְאִם תָּרְמוּ תְרוּמָתָן תְּרוּמָה. הָאִילֵּם וְהַשִּׁיכּוֹר וְהֶעָרוֹם וְהַסּוֹמֶא וּבַעַל קֶרִי לֹא יִתְרוֹמוּ וְאִם תָּרְמוּ תְרוּמָתָן תְּרוּמָה. אֵין תּוֹרְמִין לֹא בְמִידָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל וְלֹא בְמִנְיָין אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי. אֵין תּוֹרְמִין בְּסַל וּבְקוּפָּה שֶׁהֵן שֶׁל מִידָּה. אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָּהֶן חֶצְיָין אוֹ שְׁלִישָׁן. לֹא יִתְרוֹם בִּסְאָה חֶצְיָיהּ שֶׁחֶצְיָיהּ מִידָּה. הלכה: יֵשׁ מֵהֶן מִפְּנֵי בְרָכָה וְיֵשׁ מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. הָאִילֵּם וְהֶעָרוֹם וּבַעַל קֶרִי מִפְּנֵי בְרָכָה הַסּוֹמֵא וְהַשִּׁיכּוֹר שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא אָמַר שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. שִׁיכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ גִדּוּפִין. אֵי זֶהוּ שָׁתוּי כָּל שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית שִׁיכּוֹר שֶׁשָּׁתָה יוֹתֵר. תַּמָּן אָמַר כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִיסִּי שִׁיכּוֹר מָהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ. אָמַר לֵיהּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וַאֲפִילוּ מְדוּמְדָּם. לֹא צוֹרְכָא דְּלֹא מָהוּ שֶׁיִּקְרָא שְׁמַע אָמַר אַבָּא בַּר אָבִין חַד חָסִיד שָׁאַל לְאֱלִיָּה זָכוּר לַטּוֹב עָרוּם מָהוּ שֶׁיִּקְרָא שְׁמַע. אָמַר לֵיהּ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר עֶרְוַת דִּיבּוּר. תַּנֵּי חִזְקִיָּה בֵּין לִקְרוֹת בֵּין לְבָרֵךְ. תַּמָּן תַּנִּינָן הַמּוֹנֶה מְשׁוּבָּח וְהַמּוֹדֵד מְשׁוּבָּח הִימֶּנּוּ וְהַשּׁוֹקֵל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. וָכָא אַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּאן בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה כָּאן בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְתַנֵּי כֵן אֱלִיעֶזֶר בֶּן גִּימֶל אוֹמֵר מְנַיִין שֶׁאֵין תּוֹרְמִין לֹא בְמִידָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל וְלֹא בְמִנְיָין תַּלְמוּד לוֹמַר וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם. בְּמַחֲשָׁבָה אַתְּ תּוֹרֵם וְאֵין אַתְּ תּוֹרֵם בְּמִידָּה בְּמִשְׁקָל וּבְמִנְיָין. מָה תְרוּמָה גְדוֹלָה בְּמַחֲשָׁבָה אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּמַחֲשָׁבָה. וְהָתַנִּינָן אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא מוֹדֵד אָדָם אֶת טִיבְלוֹ וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְרוֹם בְּמִידָּה. שׁוֹקֵל אָדָם טִיבְלוֹ וּמַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁקְלֶנּוּ בְּמִשְׁקָל. מוֹנֶה הוּא אָדָם טִיבְלוֹ וּמַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְרוֹם בְּמִינְיָין.

1 מפני מה וכו'. ירוש' פ"א ה"ו, מ' ע"ד.

2 אע"פ שכור וכו'. בבלי עירובין ס"ה א'.

1 ערום וכו'. ירוש' הנ"ל; ועיין דמאי פ"א מ"ד ובירושלמי שם; בבלי שבת כ"ג א' ומקבילות; ב"מ קי"ד ב'.

2 אבל מכסה וכו'. לעיל ברכות פ"ב הי"ד, שו' 42.

1 מאימתי וכו'. לעיל ברכות פ"ו הי"ד, שו' 67 ומש"ש.

2 אם עתיד וכו'. עיין להלן מע"ש פ"ד הי"ד.

1 מודיד אדן וכו'. ירוש' פ"א סה"ז, מ' ע"ד. ועיין במשנתנו פ"א מ"ז, בספרי קרח פי' קכ"א, עמ' 147.

1 התורם וכו'. משנ' מעשרות פ"ה מ"ד.

1 כל בית וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, מ"א ע"ב.

2 נטמא וכו'. עיין במשנ' פ"ב מ"א.

1 הביא מינין וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, מ"א ע"ב.

1 בזמן שעיקר וכו'. עיין בירוש' הנ"ל.

1 סקי תבואה וכו'. ירוש' הנ"ל, ועיין בירוש' מע"ש ספ"ג.

1 מאימתי וכו'. ירוש' מעשרות פ"א ה"ו, מ"ט ע"א; שבת פ"ו ה"ד, ח' ע"ב.

2 כבר וכו'. ירוש' מעשרות הנ"ל.

1 מאימתי וכו'. ירוש' פ"ג ה"ד, מ"ב ע"א. ועיין להלן טהרות פי"א ה"ד. ועיין במשנ' כאן פ"ג מ"ד.

2 מאימתי וכו'. ירוש' הנ"ל.

1 מאימתי וכו'. ירוש' הנ"ל. ועיין להלן טהרות פי"א ה"ד.

2 ר' יוסה וכו'. ירוש' הנ"ל, מ"ב ע"ב.

1 אין תורמין וכו'. משנ' פ"א מ"ח.

2 וצריך וכו'. ירוש' פ"א ה"ח, מ"א ע"א.

3 ר' יוסה וכו'. ירוש' הנ"ל, מ' ע"ד. ועיין במשנ' עדיות פ"ה מ"ב לפי הגהת ר' מנא בירוש' הנ"ל, מ"א ע"א. ועיין ירוש' פ"א ה"ד, מ' ע"ד.

4 התורם וכו'. ירוש' פ"א ה"ח, מ' ע"ד; שם ה"ט, מ"א ע"א.

5 חזר וכו'. ירוש' הנ"ל סה"ח, מ"א ע"א.

1 הרי זה תורם וכו'. ירוש' פ"א ה"ט, מ"א ע"א.

1 התורם וכו'. עיין במשנ' פ"א מ"ט.

2 וכמלאה וכו'. במדבר י"ח, כ"ז.

3 וכל מעשר וכו'. ויקרא כ"ז, ל'.

1 המכניס וכו'. עיין בבלי ביצה י"ג א'. בן לוי. ירושלמי פ"א ה"י, מ"א א'.

2 ר' ליעזר וכו'. משנ' פ"ב מ"א. ועיין חלה פ"ב מ"ח.

3 ר' אלעאיי וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, מ"א ע"ב; חלה ספ"ב, נ"ח ע"ד.

1 ר' יוסה וכו'. ירוש' פ"א ה"ד, מ' ע"ד; פ"ב ה"ב, מ"א ע"ג; פ"ו ה"א, מ"ד ע"א; בבלי מנחות כ"ה ב'. ועיין בירוש' ספ"ב מ"א ע"ד.

2 מן הרעה וכו'. משנ' ספ"ב. ועיין ירוש' בכורים פ"א ה"ג, ס"ג ע"ד; בבלי יבמות פ"ט ב' ובמקבילות שצוינו בגליון שם. ועיין ספרי קרח סוף פי' קכ"ב, עמ' 150.

3 מפרישין וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, מ"א ע"ב; ועיין בבלי ב"ק קט"ו ב'.

4 מן הטהור וכו'. ירוש' הנ"ל; חלה פ"ד ה"ו, ס' ע"א; בבלי הנ"ל. ועיין בבה"א.

5 ונתתם וכו'. במדבר י"ח, כ"ח.

2 בבא מציעא פתח ↗

מִנַּיִן לְעָרוֹם שֶׁלֹּא יִתְרוֹם? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״.

19 יבמות פתח ↗

שָׁאנֵי הָכָא, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלַּיְיתָא הִיא, כִּדְרַבִּי אִלְעַאי. דְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי: מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה — דִּכְתִיב: ״וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ״.

19 בבא קמא פתח ↗

וְהָתַנְיָא: תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא; אֲבָל לֹא מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא לֹא הִתִּירוּ לִתְרוֹם, אֶלָּא בְּשֶׁל דְּמַאי! הָכָא נָמֵי בְּשֶׁל דְּמַאי.

« מסורת התוספתא על תרומות ב׳:י״ד מסורת התוספתא על תרומות ד׳:א׳ »