מסורת התוספתא על נדרים ד׳:ח׳

« מסורת התוספתא על נדרים ד׳:ז׳ מסורת התוספתא על נדרים ה׳:א׳ »

8 הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר וְאוֹמֵר, הֲרֵי הֵן מֻפְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ, וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר:

פירוש מסורת התוספתא על נדרים ד׳:ח׳

8 האומר וכו'. עיין במשנ' פ"ח מ"ז.

9 אסור עד שיפר וכו'. עיין ירוש' פ"ח הי"א, מ"א ע"א, פ"ג ה"ג, ל"ח ע"א, בבלי כ"ד א'.

10 וכן האומ' וכו'. עיין במשנ' הנ"ל.

11 היה מסרב וכו'. עיין במשנ' ספ"ח.

« מסורת התוספתא על נדרים ד׳:ז׳ מסורת התוספתא על נדרים ה׳:א׳ »