מקור משנה נדרים ד׳:ז׳
7 הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה:
פירוש מסורת התוספתא על נדרים ד׳:ז׳
7 מן הקייץ וכו'. ירוש' פ"ח סה"ה סה"ד, מ"א ע"א, בבלי ס"ב ב'.
8 זה הכלל וכו'. בבלי ס"א ב', קידושין ס"ד ב'. ועיין במשנ' פ"ח מ"ג.
9 עד פניו וכו'. בבלי הנ"ל, משנ' פ"ח מ"ב.
10 עד שיפסקו וכו'. עיין במשנ' פ"ח מ"ה.
11 עד אדר וכו'. בבלי ס"ג ב'. ועיין במשנ' פ"ח מ"ה.