מקור משנה כתובות ט׳:ג׳
3 הִנִּיחַ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה בָהֶן. זָכְתָה אִשָּׁה יוֹתֵר מִכְּתֻבָּתָהּ, וּבַעַל חוֹב יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ, הַמּוֹתָר, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין, אֶלָּא יִנָּתְנוּ לַיּוֹרְשִׁים, שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁים צְרִיכִין שְׁבוּעָה:
פירוש מסורת התוספתא על כתובות ט׳:ג׳
3 יורשין וכו'. עיין במשנ' פ"ט מ"ה.
4 כתב לה וכו'. עיין במשנ' הנ"ל.
5 שהלכה מקבר וכו'. עיין במשנ' פ"ט מ"ו.
6 עד שיושיבנה וכו'. משנ' פ"ט מ"ד.
7 שתובעת כתובתה וכו'. משנ' פ"ט סמ"ח.
8 עריס וכו'. להלן ב"ב פ"ב ה"ה. ועיין במשנ' שבועות פ"ז מ"ח.
9 בן בית וכו'. בבלי שבועות מ"ח ב'.
10 לוה וכו'. בבלי הנ"ל.