מסורת התוספתא על כתובות 12 פרקים

מסורת התוספתא על כתובות א׳:א׳

1 כתובות פתח ↗

מַאי ״שָׁקְדוּ״? דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. וְתִנָּשֵׂא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין! שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא אָדָם טוֹרֵחַ בַּסְּעוּדָה שְׁלֹשָׁה יָמִים: אֶחָד בַּשַּׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, וּבָרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ.

2 תלמוד ירושלמי כתובות פתח ↗

הלכה: הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה כול׳. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זוֹ קְטַנָּה. מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אָמְרוּ. קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּקְטַנָּה פְחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. נִיחָא גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימָא בִכְדַרְכָּהּ. קָטָן בִּיאָתוֹ בִיאָה. אֲבָל אֵין בוֹ כֹחַ לִיגַּע בַּסִּימָנִין. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה שֶׁעִיבְּרָה וּבְתוּלֵיהָ קַיָימִין.

3 יבמות פתח ↗

וּפִקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת אוֹ שׁוֹטָה, אֲפִילּוּ כָּתַב לָהּ מֵאָה מָנֶה — כְּתוּבָּתָהּ קַיֶּימֶת, מִפְּנֵי שֶׁרָצָה לִזּוֹק בִּנְכָסָיו. טַעְמָא דְּרָצָה, הָא לֹא רָצָה — אֵין לָהּ, דְּאִם כֵּן מִימַּנְעִי וְלָא נָסְבִי לַהּ.

3 כתובות פתח ↗

מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ לְמִירְמֵא אַחֲרִיתִי עִילָּוֵיהּ: הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַבּוֹגֶרֶת ומוּכַּת עֵץ — אֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַסּוֹמָא וְאַיְילוֹנִית — יֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סוֹמָא אֵין לָהּ טַעֲנַת בְּתוּלִים.

4 כתובות פתח ↗

גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי ״הָאוֹכֵל״, מִכְּלָל דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא בִּיהוּדָה נָמֵי דְּלָא אָכֵיל. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ בִּיהוּדָה נָמֵי מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת יֵשׁ. כִּדְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְיַיחֲדִין אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ גַּס בָּהּ, וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן.

1 מפני מה וכו'. בבלי ג' ב', ועיי"ש ב' א'. ועיין במשנ' פ"א מ"א ובירוש' פ"א ה"א, כ"ד ע"ד.

2 מן הסכנה וכו'. בבלי ג' ב', ירוש' הנ"ל.

3 לילי שבת וכו'. ירוש' פ"א ה"א, כ"ד ע"ד, ברכות פ"ב ה"ו, ה' ע"ב, בבלי כאן ו' ב'.

4 אלמנה וכו'. ירוש' פ"א ה"א, כ"ה ע"א, בבלי ה' א'.

2 כתובות פתח ↗

מֵיתִיבִי: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹשִׂין, כְּגוֹן בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל — עוֹשִׂין. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הוּא דְּאִיכָּא צַד כְּהוּנָּה. אֲבָל בַּת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל — לָא!

3 תלמוד ירושלמי כתובות פתח ↗

מֵיתִבִּין לְרִבִּי מֵאִיר. בְּתוּלִין אֵין כָּאן. וְתֵימַר כְּתוּבָּה מָאתַיִם. אָמַר לוֹן. וְכִי בִבְתוּלִין הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ בְּתוּלִים וּכְתוּבָּתָהּ מֵאתַיִם. הֲרֵי בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ בְּתוּלֵיהֶן וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. מֵאי כְדוֹן. בּוֹגֶרֶת לֹא בָטַל חֵינָהּ. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין בָּטַל חֵינָהּ. מַה פְלִיגִין. בְּמוּכַּת עֵץ. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. לֹא בָטַל חֵינָהּ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. בָּטַל חֵינָהּ.

מסורת התוספתא על כתובות א׳:ב׳ »