מקור משנה כתובות ה׳:ב׳
2 נוֹתְנִין לִבְתוּלָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִשֶּׁתְּבָעָהּ הַבַּעַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ. וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאִשָּׁה, כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ. וּלְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. הִגִּיעַ זְמָן וְלֹא נִשָּׂאוּ, אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, נוֹתְנִין לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְרוּמָה:
פירוש מסורת התוספתא על כתובות ה׳:ב׳
2 יבמה וכו'. לעיל יבמות פ"ו, שו' 11.
3 ירושתה וכו'. עיין ירוש' פ"ח ה"ט, ל"ב ע"א, יבמות פ"ד ה"ג, ה' ע"ד, בבלי שם ל"ט א'. ועיין בירוש' רפי"א, ל"ד ע"א, ובבלי צ"ו א' לעניין מציאת אלמנה.