מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ז׳

« מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ו׳ מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ח׳ »

7 לֹא כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה, בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה מָנֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין. כָּתַב לָהּ, שָׂדֶה שָׁוֶה מָנֶה תַּחַת מָאתַיִם זוּז, וְלֹא כָתַב לָהּ, כָּל נְכָסִים דְּאִית לִי אַחֲרָאִין לִכְתֻבְּתִיךְ, חַיָּב, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:

פירוש מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ז׳

7 נושא אדם וכו'. ירוש' פ"ה ה"ב, כ"ט ע"ד.

8 אין כלום וכו'. ירוש' הנ"ל, להלן ב"מ פ"ג הכ"א.

« מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ו׳ מסורת התוספתא על כתובות ד׳:ח׳ »