1פתורה כשלחני וכו׳ הטעם שהקדים רש״י המדרש בזה ליכא למימר דאי כפשוטו הול״ל לפתור דהא ידוע דכל תיבה שצריכה למ״ד בתחלתה הטיל לה ה״א בסופה אלא נרא׳ דהול״ל וישלח מלאכים פתורה אל בלעם וכו׳ א״נ לא הול״ל אלא וישלח מלאכים אל בלעם ותו לא דהיכא דקאי קאי ומאי נ״מ להודיע ששם עירו פתורה ולכך דרשו כשלחני וכו׳ ואין לומר דמפקו ליה לקרא מפשטיה לגמרי דפתורה אינו שם מקום אלא בלעם נקרא כך ע״ש שלחני דהא אשכחן דכתיב בלעם בן בעור מפתור דנר׳ בהדיא שהעיר נקראת כך. אלא נר׳ דר״ל שעירו נקראת פתורה ע״ש שלחני. וה״ט דמסיים רש״י ולפי פשוטו כך שם המקום ולא קאמר ופשוטו אלא ה״ק. ולפי פשוטו א״צ לדרוש למה נקרא המקום כן אלא כך שמו ובזה מתורץ כל מה שהרגיש הרא״ם ז״ל ע״ע. ואף על גב דמל׳ המדר׳ אין נרא׳ כן דהרי איתא התם פתורה שם וי״א שולחני היה וכו׳ צריך לומר דה״פ דת״ק סבר שזהו שם העצם לאותו העיר וא״צ לדרוש וי״א ס״ל שאין זה שם העצם אלא שם התואר לעיר עיין שם בלעם שהיה בה דהוה כשלחני:2לקרא לו הקריאה וכו׳ דאל״כ הול״ל לקראו א״נ לקרא אותו דלישנא דלו לא שייך כ״כ כאן שהוא סימן הנותן ובזה מתורץ מ״ש הרא״ם שלא ידע מהיכן דרשו כן דהא אין תיבת לו יתירה עיין שם א״נ י״ל דהכל מיותר ולא הול״ל אלא וישלח וכולי ארץ בני עמו לאמר הנה עם וכו׳ דהא ממ״ש אח״כ ועתה לכה וכו׳ מובן ממילא שהיה קוראו אלא ודאי לדרשה אתא:3עם יצא וכו׳ סיחון ועוג וכולי דאי כפשוטו ע״ד גוזמא שהם רבים לא הול״ל כסה שהוא לשון עבר אלא מכסה את עין הארץ:4והוא ישב ממלי חסר וכולי הוכרח לזה דאל״כ הו״ל אצלי דממולי משמע שרחוקים מהם אי נמי לימא נגדי:
