משכיל לדוד, במדבר י״ד:ט׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 אל תמרודו ושוב וכו׳ דאל״כ תיבת ואתם יתירה דהול״ל ואל תיראו וכו׳ אלא דא״כ הוה משמע שהוא ציווי אל תיראו לכך כתיב ואתם דה״פ אל תמרודו ושוב וכו׳ ואין זה צווי אלא הבטחה:
2 כי לחמנו הם נאכלם כלחם נראה שהכוונה לומר כלחם דידן דהיינו המן דמש״ה כתיב לחמינו ורוצה לומר כשם שבלחמנו בלי טורח משתנה בפינו טעמו לנטחנין ולנדוכין ולנבשלים כאילו היינו טוחנין וכו׳ וכדלעיל בפ׳ שטו העם וכו׳ ה״נ כן ממילא יהיו הרוגים ואבודים לפנינו כאילו היינו הורגי׳ מבלי שנצטרך לטרוח בהריגתם:
3 סר צלם מעליהם וכו׳ ד״א וכו׳ דאילו לפ׳ קמא ק׳ מאי מעליהם הול״ל מביניהם ולפי׳ ב׳ נמי ק״ק דמאי סר צלם דמשמע דעד השתא היו ראויים להגין עליהם צלו של מקום והשתא דוקא הוא דסר ואמאי הא עד האידנא נמי רשעים הוו ועוד ק׳ לפ׳ שני אמאי כתיב צלם דמשמע צל שלהם וזה לא שייך לפי׳ שני: