3פירש״י ז״ל אם בחקתי וכו׳ יכול וכו׳. פי׳ דק״ל מהו ל׳ תלכו מאי שייך הליכה במצות הול״ל אם חקותי תעשו או כיוצא בזה. ולכך פי׳ דמיירי בלימוד התורה דשייך שפיר לשון הליכה כדאמרינן הוי גולה למקום תורה. ואף על גב דאמור רבנן כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכו׳ והכא כתיב ברישא לימוד התורה. הא כבר פירשו דההיא דוקא בקדימה עיונית במחשבה דאילו בקדימה זמנית אדרבה הא אמרינן אין בור ירא חטא ולכך שייך שפיר להקדים בקרא הלימוד:4ואת וכו׳ ע״ע לשמור וכו׳. וא״ת תרתי בלימוד התורה למה לי לכתוב אם את מצותי תשמרו לחוד. וליכא למימר דא״כ הוה אמינא לימוד כל דהוא אפילו שלא ע״מ לשמור דהא מלת תשמרו מוכח דוקא ע״מ לשמור. וי״ל דאם בחקתי תלכו אצטריך לומר דלעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה דמתוך כך יבא ללמוד ע״מ לשמור כדאמור רבנן דמתוך שלא לשמה בא לשמה. וראיתי להרב קרבן אהרן שהרגיש קושייתנו זאת ותירץ דאיכא ב׳ מיני לימוד חד לימוד סודות ועמקי התורה דבהו לא שייך לומר ע״מ לשמור ובהכי מיירי רישיה דקרא דאם בחקתי תלכו וסיפיה דואת מצותי תשמרו מיירי בלימוד פשטי ודיני התורה וקשיא לי דא״כ אין סדר למקרא דתחלה צריך ללמוד פשטי ודיני התורה ואחר שמילא כריסו בשר ויין אז יטייל בפרדס כמ״ש הרמב״ם בה׳ יסודי התורה. ועם היות שאפשר ליישב דמ״מ הקדים בקרא לימוד הנסתר שהוא העיקר וע״ד תחלת המחשבה סוף המעשה. מ״מ לעד״נ טפי כדכתיבנא. וע״פ דרכנו מיושב טפי תיבת תלכו דלימוד זה יהיה בהילוך בעלמא דרך עראי בתחלת לימודו בלבד. ואפשר עוד לומר אעיקרא דמלתא דאם בחקתי תלכו מיירי בתש״ב ואת מצותי וכו׳ בתורה שבעל פה. ואתי שפיר סדרא דקרא דתש״ב קודם בזמן. וגם לישנא דהלכו מיושב בהא דרך הליכה ע״ד מנעו בניכם מן ההגיון:
