15לא תעשו וכו׳ מלמד שהדיין וכו׳. יש להסביר טעמא למה נקרא באלו החמשה שמות של גנאי ונראה משום דמסיק בת״כ ומייתי לה רש״י לקמן גבי משקר במדות דגורם לה׳ דברים מטמא את הארץ ומחלל את השם וגורם לשכינה שתסתלק ומפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם. וכלפי החמשה נזיקים הללו שגורם נקרא באלה החמשה כינויים כלפי הראשון שמטמא קדושת הארץ נמצא שמעול והופך הטהור לטמא ולכך נקרא עול ולפי שמחלל את השם דהיינו שהבריות אומרים ראו כלומר הדיין שלמד תורה כמה מקולקלים מעשיו וש״ש מתחלל על ידו והוא מה שאמרו רז״ל עליו בפ״א דיומא ואהבת את ה׳ אלהיך שיהא ש״ש מתאהב על ידך וכו׳ ע״ש וזה שמחלל את השם גורם ההפך לכך הוא קרוי שנאוי וכנגד מה שגורם הסתלקות שכינה שחשובים כטמאים ומשוקצים שאינם ראויים שתשרה שכינה ביניהם לכך הוא קרוי משוקץ ועל מה שמפיל את יש׳ בחרב דהיינו להשמיד ולהחרים כדכתיב כל חרם אשר יחרם מן האדם ומפרשינן דהיינו שנגמר דינו להריגה לכך הוא קרוי חרם וע״ד הגלות שגורם שיוצאים בגלות לח״ל וחשוב כעע״ז כמ״ש על פ׳ כי גרשוני וכו׳ לאמר לך עבוד אלהים אחרים וידוע שהע״ז נקראת תועבה לכך קרוי גם הוא תועבה:16בצדק וכו׳ כמשמעו ד״א וכו׳. דק״ל דמאחר דכתב לא תעשו וכו׳ לא תשא וכו׳ אמאי הדר וכתב בצדק וכו׳ ופיר׳ כמשמעו כלומר ולעבור עליו בעשה ול״ת ולפי זה קשה דלא הול״ל אלא בצדק תשפוט ומאי עמיתך דמשמע הא למי שאינו עמיתך לא איכפת לן וזה אינו שהמשפט שוה לכל ואפילו לרשע אסור להטות עליו את הדין לכך מייתי ד״א דהשתא דייק שפיר עמיתך לאפוקי רשע דאין חיוב לדינו לזכות אדרבא ברשיעי כל מה דאפשר דמיתלי תלינן כמ״ש ז״ל ומיהו להך פירוש נמי ק׳ תרתי חדא דלא שייכא כ״כ מלת תשפוט ותו דאין זה ענין לפסוק הזה דאיירי בדיין ואזהרה זו איננה מיוחדת לדיין אלא לכל איש אשר בשם ישראל יכונה:
