משכיל לדוד, ויקרא י״ט:ט״ז

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
16 לא תלך רכיל וכו׳ לכך אני אומר שהלשון הולך ומרגל וכו׳. פי׳ הואיל ובשאר לשון הרע לא מצינו בל׳ הליכה רק ברכילות בלבד לכך אני אומר שהלשון כלומר לשון הולך רכיל קרוי כך על שם שהולך ומרגל מבית לבית וממקום למקום כך נראה לפרש שהרי בתחלה כך אמר שנקרא הולך רכיל לפי שהולך ממש בבתים רעים וע״ז הביא ראיה וחיזוק ממה שלא מצינו הליכה אלא ברכיל:
17 לא תעמוד וכו׳ ואתה יכול להצילו וכו׳. ואפילו אינו יכול בעצמו חייב להשכיר אחרים משלו להצילו דמשום הכי אצטריך הך קרא דאילו בדידיה למטרח ולהצילו מהתם נפקא אבדת גופו מנין תלמוד לומר והשבותו לו הכי אי׳ בש״ס דסנהדרין:
18 אני ה׳ נאמן וכו׳ ונאמן וכו׳. לפי שכאן הוא כתוב אצל קיום מצות ואצל עונש דכתיב בפסוק ויראת מאלהיך כלומר המעניש לעוברי עבירה והכי נמי לעיל וחללת את שם אלהיך אני ה׳ הילכך הכא צריכינן למדרש לתרווייהו ודייק רבינו דהכא כתב ונאמן ליפרע ולא כתב דיין ליפרע וזה מסכים לדברי שכתבתי לעיל בפ׳ אחרי מות בפ׳ איש איש אל כל שאר בשרו עיין שם: