משכיל לדוד, ויקרא י״א:מ״ד

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 והייתם קדושים לפי שאני אקדש וכו׳. דייק קרא דלעיל בטומאה לא אמר והייתם טמאים בלשון ודאי אלא ונטמתם והוא כמ״ש ז״ל בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו:
2 ולא תטמאו וכו׳ אכל פוטיתא וכו׳. פירוש פוטיתא הוא שרץ המים ולוקה ד׳ משום דהכא איכא תרי לאוין בשרץ סתם וגם של מים בכלל והם בקרא דלעיל בסמוך אל תשקצו ולא תטמאו וחד לאו פרטי דכתיב לעיל גבי שרץ המים ועוד לאו א׳ בשרץ המים במשנה תורה נמלה היא שרץ הארץ לוקה ה׳ תרי לאוי בשרץ סתם כדאמרן ועוד ג׳ לאוין כתיבין כאן בשרץ הארץ לא יאכל לא תאכלום דלעיל והך ולא תטמאו דהכא. צרעה הוא שרץ העוף ושייכי ביה הנך ממש לפי שגם הוא שרץ הארץ ועוד לאו חד איכא במשנה תורה בשרץ העוף אבל קרא דלעיל ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו אינו מן המנין דמיירי בעופות הטמאים ולא בשרץ העוף שהם הקטנים: