משכיל לדוד, ויקרא י״א:מ״א

1 השורץ וכו׳ להוציא את היתושין וכו׳. היינו דוקא כשידוע בודאי שלא התליעו אלא בתלוש ושלא פירשו כגון שאין שום נקב בפרי הא לא״ה אסור דאם התליעו במחובר אפילו לא פירשו כלל מיקרי שרץ השורץ על הארץ כל שריחש בתוך הפרי ממקום למקום ובספיקו אסור דהוי ספיקא דאורייתא. וה״נ אפילו ידוע שלא התליעו אלא בתלוש כל דאיכא לספוקי שמא פירשו וחזרו הך נמי אסור מספיקא דאורייתא. וע״ש רש״י משיצאו לארץ לאו דוקא לארץ אלא כל דפירשו לחוץ אפילו מקצתו ואפילו ע״ג הפרי הו״ל כיצאו לארץ אלא לפי שכל זה אינו אסור אלא מספקא דהויא בעיא דלא איפשטא בגמרא לכך נקט רבינו מלתא פסיקתא דאסורא בודאי:

2 לא יאכל לחייב על המאכיל וכו׳. פירוש המאכיל לקטנים ולשיטתיה דלעיל אזיל ועמ״ש הרא״ם ז״ל.