משכיל לדוד, בראשית מ״ח:ב׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ויגד המגיד וכו׳ כתב הרא״ם ז״ל דלא שייך הכא לומר אפרים כדלעיל שהרי כתוב אחריו ויקח את שני בניו עמו עכ״ל ואחר המחילה רבה אגב ריהטיה לא ראה דבתחלה כתוב ויקח וכו׳ ובתר הכי ויגד וכו׳ וא״כ אי מהא לא אריא דשפיר מצי׳ למימר דתחלה יוסף לקחם עמו ואח״כ אפרים הלך לפניו והקדים להגיד ליעקב שיוסף היה בא ומיהו נר׳ דע״כ לא מצי׳ לפ׳ הכא דאפרים הוא ממ״ש ליעקב הנה בנך יוסף וכו׳ והרי אסור לבן לדבר כך ולקרא אביו בשמו אלא הכי הול״ל הנה אבי יוסף:
2 ויתחזק וכו׳ וכן משה וכו׳ דלא תימא דוקא למלך ישראל צריך לחלוק כבוד לכך מייתי ממשה שחלק כבוד לפרעה ושוב הוצרך לאתויי מאליהו דלא תימא דישראל מומר גרע טפי מגוי דקי״ל דמין ישראל פקר טפי ועוד שהרי הוא מכיר רבונו וכו׳ קמ״ל דאפ״ה הואיל ומלך הוא צריך לחלוק לו כבוד שהרי אחאב היה מומר לע״ז ומסקנא בגמ׳ דחולין דמומר לע״א הרי הוא מומר לכל התורה ואפ״ה נהג בו כבוד ואע״ג דאמרי׳ ונשי׳ בעמך וכו׳ בעושה מעשה עמך הא לא״ה לא יש לחלק בין בפניו לשלא בפניו דכשהו׳ רשע דשרי למילטייה מ״מ בפניו צריך לחלוק לו כבוד וכ״מ בההיא דבבא בן בוטא עם הורודוס ברפ״ק דב״ב דאי לאו דהוה מסתפי דילמא עוף השמים הוה לייט ליה משום הך דונשיא בעמך וכו׳ אע״ג דבפניו היה נוהג בו כבוד: