1לנוכח אשתו זה עומד וכו׳ דא״א לומר לנוכח אשתו ממש ולעולם הוא בלבד היה מתפלל דהא אסור לעמו׳ כנגד המתפלל אלא ודאי שגם היא היתה מתפללת והשתא נמי ליכא למימר שהיו יושבים לנוכח זה כנגד זה ממש פנים כנגד פנים דהא המתפלל צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר ועוד דא״כ זה מתפלל לרוח אחת וזו לרוח אחרת וא״א לומר כן דממ״נ חד מנייהו עשה שלא כהוגן ולכך מפ׳ זה היה עומד בזוית זו וכולי ולעולם תרוייהו לרוח אחת ופניהם אל הקיר:2ויעתר וכולי שאין דומה וכו׳ ק׳ דאדרבא הצדיק בן רשע מסתברא דעדיף טפי שאף על פי שהי״ל ממי ללמוד לא למד ורש״י גופיה הביא לעיל להגיד שבחה שהיתה בת רשע וכו׳ ונ״ל דלעולם לענין חשיבות טפי חשוב צדיק בן רשע וגדול זכותו כדאמרן מ״מ לענין תפלה אינה דומה וכולי וצדיק בן צדיק מהני טפי לשתעש׳ בקשתו וה״ה דומה למאי דאי׳ בגמ׳ כשחלה בנו של ריב״ז שלח אצל ר״ח בן דוסא להתפלל עליו והניח ראשו בין ברכיו והתפלל וחיה ואמר ריב״ז אלמלא הטיח בן זכאי וכו׳ וא״ל אשתו וכי הוא גדול ממך א״ל לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך שהוא בן בית ורגיל אצלו ואני דומה כשר לפני המלך ע״ש א״כ ה״נ הצב״ר הוא דומה כשר לפני המלך שהוא חשוב טפי מן העב׳ ומיהו אפ״ה אינו קרוב למלך ואינו רגיל אצלו ולכך אינו קרוב שימלא שאלתו מיד אבל הצב״צ הוא קרוב טפי שקדושתו קדומה מצד אבותיו והרי הוא כבן בית:
