1ונתתי וכו׳ עשיתם מה שעליכם וכו׳. נראה דק״ל דמאי כתיב מטר ארצכם כאילו הוא דבר פסוק הואיל ובא לומר שזה יהיה השכר הכי מיבעי ליה ונתתי מטר על ארצכם לכך פירש דלא אתא הכא לפסוק עליהם השכר דהא פסיק וקאי בפרשת בחקתי אלא ה״ק אעשה מה שעלי לעשות כאשר הלא מראש הבטחתי לכם ולכך א״ש דכתיב מטר ארצכם מלתא פסיקתא הכתוב במקום אחר:2בעתו בלילות וכו׳. עיין מ״ש בפרשת בחקתי בס״ד. ברם הכא לא צריכים לההיא דכוליה בעתו יתירא דמדכתיב יורה ומלקוש היינו עונתו ומאי בעתו א״ו לדרשה. ומ״ש ד״א והתם בפרשת בחקתי לא כתב אלא בלילי שבתות היינו טעמא דהתם דלא כתיב יורה ומלקוש להדיא א״כ כולל גם שאר גשמים הפרטיים לעת הצורך לפי המקום והזמן וניחא לפ׳ בפשיטות בלילי שבת אבל הכא דלא מיירי אלא ביורה ומלקוש כדכתיב וזמנן קבוע כדאיתא בפ״ק דתענית איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בג׳ במרחשון בינונית בז׳ בו ואפילה בי״ז וכו׳ ומפרשי׳ ראשונה לשאול וידוע שזהו שבח של צבור כגון אמר מוריד הגשם ואתי מטרא א״כ לא שייך לפ׳ בלילי שבת כי לא לעולם יבא אותו היום המיוחד לשאול בשבת מש״ה מייתי נמי אידך פירושא ולאותו פירוש מיהא ק׳ דא״כ לימא בלילה להדיא כיון דהויא מלתא מלתא פסיקתא דבשלמא לפירוש ב׳ ניחא דלא פסיקא ליה דזימנין איכא נמי לילה אחרת כגון בלילי רביעיות אחר גזרת רחב״ד וכדכתיב׳ התם בפרשת בחקתי:3מלקוש וכו׳ ד״א וכו׳ תרווייהו דחיקי דלפירוש קמא צ״ל שהוא ל׳ ארמי ותו דא״כ מ״ם דמלקוש ל״ל ולפירוש בתרא צריך לפ׳ שהוא מלה מורכבת ותו דא״כ מלקש מיבעי ליה:4ואספת וכו׳ תאספנו וכו׳. דלא תימא ואספת בעצמך דהא כשעושין רצונו ש״מ מלאכתן נעשית ע״י אחרים וכדכתיב ועמדו זרים וכו׳ כדאיתא בספרי אלא כלומר יהיה לך אשר לך ולעולם האסיפה ע״י אחרים תהיה והיינו אליבא דרשב״י בספרי ודלא כר׳ ישמעאל ואיתיה נמי בש״ס דברכות:
