1לאהבה וכו׳ שאהיה עשיר בשביל שאקרא רב וכו׳. הא דנקט רבינו ג׳ דברים הללו לפי ששלשתן הובטחו בפר׳ זו דכתיב בתר הכי ונתתי מטר ארצכם וכו׳ ואכלת הרי עושר ושוב כתיב ולמדתם אתם את בניכם הרי שיהיה רב ומלמד ותו מסיים בה למען ירבו ימיכם וכו׳ ודרשו בספרי למען ירבו בעה״ז וימי בניכם לימות המשיח כימי השמים על הארץ לעה״ב הרי קבול שכר שהוא לעה״ב ועליהם מסיים רש״י וסוף הכבוד לבא:2ולעבדו וכו׳ זו תפלה וכו׳. מדשבק רבינו אידך פירוש דאיתא בספרי עבודה זו תלמוד דההוא נמי יליף מקרא ונקט הך דתפלה משמע דסבר כדעת הרמב״ם דמ״ע מן התורה להתפלל בכל יום אלא שאין מנין התפלות מן התורה ולכך נקט תפלה לאשמועינן חדושא דאילו תלמוד פשיטא דחיובא איכא כנראה מכמה קראי. ומ״מ מפירושו למסכת ברכות לא משמע הכי ואפשר שדעתו ז״ל כדעת הרמב״ן בהשגותיו דהחיוב הוא להתפלל בעת צרה וכדומה אלא דא״כ הכי הו״ל לפרש. והא דבספרי מייתי ראיה מדוד ודניאל נראה דאצטריך לתרווייהו משום דבכל חד איכא למדחי דאי מקרא דדוד לימא שאני התם דדוד הוא דבעי רחמי עלה דמלתא שתחשב לו כמו קטורת אבל לא אשכחן דמקרייא עבודה. ואי מקרא דדניאל התם דריוש הוא דקאמר ליה הכי ואטו אנן מדריוש ניקום וניגמר מיהו השתא דאשכחן קרא דדוד ילפינן שפיר מדריוש דאינו אלא גלוי מלתא בעלמא דקושטא הכי:3בכל לבבכם וכו׳ והלא כבר וכו׳. ההרגש שמבחוץ הוא דאמאי חסר כאן חד דהיינו ובכל מאודכם וכדכתיב שם בכל מאדך וניחא ליה לרבינו באמרו דכאן אזהרה לצבור ומלתא דלא שכיחא היא שכל הצבור יהיה ממונם חביב להם יותר מגופם שיצטרך בכל מאדכם והיינו לפום חד פירושא דרש״י התם ולאידך פירוש נמי ניחא דכיון דהכא מיירי כשעושין רצונו של מקום לא שייך למכתב בכל מאדכם לומר אפילו במדת פורענות דפורענות מאי שיאטיה דבשלמא לעיל דאיירי ביחיד מאחר שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא הקדוש ברוך הוא מביא עליו פורענות בעה״ז למרק חטאו לשלם שכרו משלם לעה״ב ובכמה גווני אשכחן צדיק ורע לו כנודע אבל בצבור דפורענות דידהו היינו גזרות כוללים כגון ועצר את השמים וכו׳ וכיוצא בזה פשיטא דהא ליתא כשעושין רצונו ית׳ וכמו שייעד הוא ית״ש בפרשת בחקתי הילכך לא שייך למכתב הכא בכל מאדכם:
