1
ואמנם אמרו באחרונה שם שם, כג: "אוי מי יחיה משומו אל" – פירושו בלא ספק "אוי מי יחיה" באותם הימים, שאדם ילוד אשה ישים עצמו "אל", שרמז לישוע הנוצרי שאמר על עצמו שהיה אלוה או שאמרוהו אחרים עליו, כי לא מצאנו זולתו שישים עצמו אלוה, ואף על פי שאמר נבוכדנצר ישעיה יד, יד: "אדמה לעליון", אין זה מורה על האלהות. כי ההדמות בלתי השווי, וגם שהוא חרף וגדף ישא מרום עיניו אל קדוש ישראל, הנה לא אמר שהיה הוא הסיבה הראשונה בורא עולם כאשר עשה ישוע הנוצרי או עשו עליו. ואולי אמר "אוי מי יחיה משומו אל" על בני יהודה שהרגוהו בירושלים וסבבו לבני ישראל בגלות אדום צרות רבות ורעות, ועליו אמר עוד במדבר כד, כד: "וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אובד". ופירוש "ציים" – ספינות ודוגיות או חברות כמו שתרגם המתרגם 'וסיען'. ולשון "מיד" נאמר על המקום כמו "יד אבשלום" שמואל ב טז, ח. ו"כתיים" – הם הרומיים יבאו ויענו אשור וכבשו את ארצו, וכן י"ענו עבר", רוצה לומר שיכבשו כל ארץ ישראל בחורבן בית שני, אבל אחרי כל זה הם – רוצה לומר ה"כתים", יהיה אחריתם "עדי אובד", שיבואו לאבדון. והוא בעצמו מה שאמר למעלה באדום "והאביד שריד מעיר" במדבר כד, יט, וזו החיה הרביעית כמו שביארתי ב'מעיני הישועה'.