מראית העין על תענית כ״ה ב

1 רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו וכו'. עיין מה שכתבתי בעניותי בפתח עינים וכיוצא כתבתי במחזיק ברכה א"ח סימן קט"ו. והרב החסיד כמהר"ר אברהם חייון זלה"ה בהגהתו בספר שלמי צבור דף קכ"ד השיב על דברי ע"ש ואנא זעירא השבתי על השגותיו בקונטריס יעיר אזן בסוף מדבר קדמות דף ק"ה ע"ד ע"ש ודו"ק:

2 שזה מעביר על מדותיו. אפשר לומר דמעביר על מדותיו מעבירין על כל פשעיו וכבר כתבנו בעניותנו לעיל ובכמה מקומות ששמעתי מהרב הגדול ח"ק מו"ר ניהו רבא כמהר"ר חיים ן' עטר ז"ל, דבעירו עשיר גדול ביזה לרב אחד ואמר רב הנזכר שתכף ומיד מחל לו לעשיר כי אמרו בזהר הקדוש דעונות ישראל מכבידין גדפוי דשכינתא ואם לא היה מוחל תיכף עון העשיר היה ח"ו צער כביכול לשכינה וכשמחל לא הי"ל צער וקלסיה הרב מהר"ח ז"ל ובזה אפשר דזה טעם מ"ש רז"ל מעביר על מדותיו מעבירין על כל פשעיו דכיון דהוא מוחל ומעביר למי שהקניט אותו א"כ בטל העון ולא יש סרך צער ח"ו לשכינה ומדה כנגד מדה מעבירין על פשעיו ולא יהיה צער לשכינה מצד פשעיו גם כן. וידוע שהתפלה היא לשם הויה רק דנכנס דרך השער שהיא השכינה וכמו שפירש רבינו מהרח"ו ז"ל בפרשת ואתחנן אל ה' וכו' אדני אלהים אתה החילות וכו' והעניו הוא מרכבה לשכינה א"כ מאחר דהתפלה נכנסת דרך השער מ' לכך היא מתקבלת תפלתו לה' ולכך נתקבלה תכף תפלת רבי עקיבא דהוא עניו מרכבה לשכינה. וכשהיו העם מרננים יצא בת קול שהיא מצד מ' כמ"ש בספר הקנה על מ"ש לא בשמים היא: ונמשך לזה דכיון דהעניו נמחלים עונותיו וכאלו הקריב כל הקרבנות כמשז"ל א"כ מתמתקין הדינין ונשמעת תפלתו וזה רמז פסוק הרימותי בחור מעם בחו"ר גימטריא גבורה דמסתלקין הדינין וזהו הרימותי והטעם מע"ם ר"ת מעביר על מדותיו. וזה היתה מדת דוד המלך ע"ה שהיה עניו מאד וזהו מה שסיים מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו דייקא שהשמן מעצמו היה דולג למשוח דוד כמו שאמרו רז"ל וזהו משחתיו כביכול דכשם שהוא עניו נאה ויאה לעשות יקר לו ובזה יומתק פסוק מאת ה' היתה זאת דפסוקים אלו הם המדברים במשיחת דוד כמ"ש לסוף פסחים בס"ד וז"ש מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו דהשמן עצמו היה מדלג למשוח דוד וז"ש זה היום עשה ה' כביכול דהשמן עצמו אז ידלג. הוא ברב רחמיו יזכנו לעשות רצונו ולעסוק בתורתו הקדושה סמא דכלא סם חיים: