1הפוחת אחד מעשרה וכו'. הר"ש פירת כגון שפיחת י"א ותרם א' מל"ט וכו' ועיין בדבריו ותמצא כמה מהדוחק ואינו מובן כלל עד שהוא בעצמו העיד בסוף דבריו וכתב והדבר מגומגם מאוד ושמא ט"ס בירושלמי וכבר פירשתי ת"ל בפנים ובארתי היטב ואין כאן ט"ס כלל וכלל וכל דברי ר' בון מתפרשים על נכון ובידוע דעתו של הבעה"ב מיירי ואין להאריך:2כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף. כדפרישית דהא דקתני תרומתו תרומה בנתכוין לבינונות אלא שעלתה בידו ופיחת או הוסיף וכו' וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד בהלכה ז' נתכוין לבינונית ועלתה בידו אחד מארבעים או אחד מששים תרומתו תרומה והא דאמרינן בכתובות ד' ק' ע"א משום דיכול למימר ליה להכי אמדתיך ולכאורה הוה משמע דלהאי טעמא אפי' במתכוין להוסיף נמי אבל הא ליתא דאי הכי תקשי ליה הא תנינן ואם נתכוין להוסיף אפי' אחת אין תרומתו תרומה כדפריך הכא אלא דה"ק למאי דפריך התם על הא דאמר גבי שליח שטעה דדינו כאלמנה שבטעות כל דהו בטל ומ"ש מהא דתנן פיחת עשרה או הוסיף וכו' ועלה קאמר דבלאו הכי לא דמי דשאני הכא כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא בעין יפה יכול לומר לו להכי אמדתיך ולעולם לאו במתכוין איירי תדע דהא בשליח שטעה מיירי שם ועלה הוא דשקיל וטרי מהאי מתני' וסיים שם הרמב"ם ואם נתכוין להוסיף על הבינונית ותרם אפי' אחד ממ"ט אין תרומתו תרומה. ובספרי הדפוס התדשים כתוב מצ"ט וטעות דמוכח הוא והכ"מ העתיק שם כך אפי' אחד מצ"ט וכתב זהו הפי' מה ששנינו שם ואם נתכוין להוסיף אפי' אחת וכו' ובפי' המשנה פי' בע"א עכ"ל וראיתי אני בדפוס הישן שנדפס בויניצאה בשנת שי"א והם בלתי הכ"מ כ"א בהה"מ ומ"ע. וכתוב שם מארבעים ותשעה והרי זה כפירושו בפי' המשנה שכתב אם נתכוין להוסיף אפי' אחת ענינו שיתכוין להוציא אחת מארבעים ותשעה:3מה נפק מביניהון היו לפניו שני כריין וכו'. זה פשוט הוא דהכרי שנתקן לדעתו ודאי תרומה הויא ואין השני שייך לו להיות נקרא הוספה וזה נשמע מכלל המתני' יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר. זו היא נסחת ר' יוחנן במתני' כדקאמר בגמ' וכמבואר היטב בפנים בהסוגיא ונסחת חזקיה כדתני ר"ח וכנוסחת המשניות יעשנה תרומת מעשר למקום אחר וטעם פלוגתייהו ומאי דאיכא בינייהו מבואר הכל בפנים וכיון דלר"א הוא וקיי"ל כר"ט וכר"ע כדפסק הרמב"ם בפ"ג בהלכה ה' לא נאריך כאן בזה:4מראשית ולא כל ראשיח. האי דרשא דספרי מייתי לה נמי לקמן בסוף פ"ק דחלה על הא דתנינן שם האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת ונראה דאף דבש"ס דילן לא מייתי הך דרשא אלא דקאמר ראשית דגנך ילפינן שיהא שיריה ניכרין כדאמר בעירובין דף לז ובפ' ראשית הגז דף קל"ו ע"ב על כרחך דסמיך נמי אדרשא דספרי ומראשית דגבי חלה דרשינן מראשית וכו' וה"ה לתרומה כדפרישית בפנים תדע דאי ממשמעות ראשית בלחוד הוא דנפקא ליה הא מסיק בפ' ראשית הגז שם דפלוגתא דר' אלעאי ורבנן היא אי מקשינן ראשית הגז לתרומה או לא ולרבנן דלא מקשו ס"ל דהאומר כל גזיי ראשית דבריו קיימין אלמא דלא דרשינן ממשמעות ראשית כלום דא"ה גבי גיזה נמי הא כתיב ראשית אלא דבתרומה נפקא לן הואיל וקרייה רחמנא תרומה לחלה וכתיב בה מראשית ולא כל ראשית:
