1עוד יש לרמז במדרש הנ"ל כי הנה יש לדקדק איך תלה הטעם שלכך תורתו מתפרשת אחר בהמה חיה ועוף מפני שיצירתו הי' אחר כל בהמה חיה ועוף הלא היצירה ראוי' שתהי' אחר בהמה חיה ועוף כדי שימצא הכל מוכן וכמו שאמרו חז"ל כנ"ל אבל התורה הקדושה אינה אלא בשביל האדם איך יתנהג עם בהמות חיות ועופות מאיזה מהם יפרוש עצמו ואיזה מהם יאכל מן הראוי הוא שבתחיל' יתפרש תורתו איך יתנהג עם עצמו ואח"כ תורת בהמות חיות ועופות איך יתנהג עמהם ומה גם שהתורה היא קודמת לעולם לזאת ראוי היא להיות נתפרשות קודם לכל דבר. ונראה בזה דאיתא בתקונים ובזה"ק אלמלא לא חטא אדה"ר לא היינו צריכים להבדיל בין איסור להיתר בין כשר לפסול בין טומאה לטהרה והיינו לומדים פנימיות התורה אך ע"י שחטא אד"הר נתערבו טוב ברע לכן אנו צריכים להבדיל את עצמינו ממאכלות אסורות ומטמאות כדי לברר האוכל מתוך הפסולת ולהעלות הניצוצות הקדושים. והנה בעולם עשי' הפסולת רבה על האוכל הרבה והקדושה שבעולם העשי' הוא בצימצום גדול ובעולם היצירה אין שם כ"כ פסולת כמו בעולם העשי' ואעפי"כ מעורב בו טו"ר ובעולם הבריאה הקדושה רבה על הפסולת ואין שם פסולת כי אם מעט מזעיר והעולם אצילו' כולה קדושה לכן מי שיש לו נשמה מעולם האצילות אין חטא בא על ידו ששם אין שום אחיזה לסט"א כלל וכנגד ד' העולמות אלו יש ד' תורות תורה דאצילות ותורה דבריאה ותורה דיצירה ותורה דעשי' פשטות התורה היא דעשי' ודרוש התורה היא היצירה ורמזי התורה היא דבריאה וסודות התורה היא דאצילות וכנגדם יש באדם נפש רוח נשמה יחידה הנפש היא דעשי' לכן הנפש נוטה לתאות הגשמיות לכן צריך האדם לזכך נפשו שיבדיל את עצמו ממאכלות האסורות ומטמאות אפילו בדבר שאינו אלא מדרבנן וצריך כל אבריו והעינים והפה לשמור אותם שלא לפגום אותם חלילה שהם ג"כ מדברים הנוגעים לתיקון הנפש ואם מיקל לעצמו אפילו בדרבנן אינו מתקן נפשו כראוי ואי אפשר לו שיזכה לרוח רק אם הוא שומר את עצמו מכל וכל הוא משיג פשטות התורה ואח"כ זוכה לרוח ומשיג דרוש התורה ואח"כ זוכה לנשמה ומשיג רמזי התורה ומנשמה הוא בא ליחידה ומשיג סודות התורה לכן בתחילה כתיב ויברא אלקים את התנינים הגדולים ויברא רומז לעולם הבריא' ושם הוא תערובת מעט של הסט"א בהקדושה ואח"כ כתיב ויאמר אלקים תוצא ארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו' ויעש אלקים וגו' כתיב בהם מעולם הבריאה עד עולם העשיה והאדם צריך להעלות הנצוצות להעולם האצילות לכן נברא אח"כ להעלות הניצוצות לכן אח"כ כתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו וגו' ויברא רומז לעולם הבריאה ונשמה הי' מעולם האצילות כמו שכתו' בצלמו ואח"כ כתיב וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וייצר רומז לעולם היצירה ובעולם היצירה צריך תיקון ע"י התורה של פשטי התורה של טומאה וטהרה ואיסור והיתר וכשמתקן א"ע ושומר א"ע מכל איסור ופסולו טומאה אז מתקן א"ע ואת עולם היצירה שיכול למשוך על עצמו בחי' רוח ע"י שעוסק בדרשות התורה מה שדרשו חז"ל שזה כשר וזה טריפה וזה טמא וזה טהור וממשיך על עצמו בחי' רוח מעולם היצירה ואח"כ יוכל למשוך על עצמו בחי' נשמה ויזכה לתורת הבריאה ויכול להשיג הרמזי תורה ואח"כ יוכל להשיג תורת אצילות דהיינו סודות התורה אבל אם אינו מתקן א"ע ע"י פשוטי התורה ודרשות התורה דהיינו שאינו משמר א"ע מאיסורי תורה וטומאה ופסול אזי אינו מתקן את עולם עשי' ויצירה ואינו יכול לבוא לרמזי התורה ולסודות התורה כנ"ל וזהו כשם שיצירתו של אדם היה אחר יצירת בהמה חיה ועוף שנברא שגם יתקן עולם היצירה דהיינו שאדם בלול מכל העולמות ועיקר הבירור הוא מעולם העשי' ויצירה ולכן נברא מעולם היצירה אחר יצירת בהמה חיה ועוף שיש להם ג"כ חלק מאלו עולמות להעלות אותן לכך תורתו אינה מתפרשת אלא אחר כל בהמה וכו' ור"ל אם אינו משמר עצמו ממאכלים אסורים ומטומאה וטהרה אינו יכול לבוא לשום השגות התורה כנ"ל.
