בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

מלבי"ם על שופטים ד׳:ט׳

« מלבי"ם על שופטים ד׳:ח׳ מלבי"ם על שופטים ד׳:י׳ »
מקור שופטים ד׳:ט׳
9 וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד־אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶת־סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קׇם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם־בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה׃
פירוש מלבי"ם על שופטים ד׳:ט׳
9 ותאמר הלך אלך עמך. רצה לומר בין לקדש לאסוף העם, בין אל המלחמה.
10 אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך. רצה לומר שאם היית הולך בעצמך היה לך זה לכבוד ותפארת אם במה שהיו העם שומעים לקולך, אם במה שהיה סיסרא נופל בידך לא כן עתה, ביד אשה ימכר ה' את סיסרא, רצה לומר כל הענין יתיחס לאשה, אם תחלת מפלתו, שקיבוץ העם יהיה ע"י דבורה, אם סוף מפלתו ע"י יעל, מה שאין כן אם היה שומע לדבריה והולך בעצמו היה נופל בידו.
« מלבי"ם על שופטים ד׳:ח׳ מלבי"ם על שופטים ד׳:י׳ »