מלבי"ם על איוב ט׳:ח׳

מהדורה: נ"ך עם מקראי קודש, וילנא 1891

מקור איוב ט׳:ח׳
1 נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃
פירוש מלבי"ם על איוב ט׳:ח׳
1 נוטה שמים, וה' הוא לבדו נטה שמים.
2 ודורך, יצייר כי עמד ברגליו על במתי ים ודרך אותם ובידיו נטה אז את השמים, כמ"ש אשר ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, והוא ברא הכל כגוף אחד כולל, שהאיברים הפרטיים כולם הם לתועלת הגוף הכולל, והוא.