מלבי"ם על איוב ה׳:י״א

מהדורה: נ"ך עם מקראי קודש, וילנא 1891

מקור איוב ה׳:י״א
1 לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
פירוש מלבי"ם על איוב ה׳:י״א
1 • א לשום שפלים למרום, להעלות הצמחים והאלנות מן השפל אל הרום לרומם אותם ולהצמיחם.
2 • ב כי הקודרים שהם גופי הבע"ח הקודרים ונצרבים מן החום, שגבו ישע, ע"י שהמטר ילחלח וירטיב גופי הבע"ח, והם שני התכליות הנראים מצורך המטר כמ"ש העקרים, ומזה מבואר שהוא בהשגחה פרטיית כי המקרה לא יכוין אל תכלית. הראיה השנית, מן ההשגחה הנראית בענינים החלקיים, וזה יהיה משני פנים,
3 • א כי ראינו אשר לפעמים.