מלבי"ם באור המילות על איוב מ׳

1 יסור, מוכיח. המוסר הוא ביסורים, והתוכחה הוא וכוח בדברים. עמ"A ירמיה ג', הרוב, מי שעושה מריבה עם שדי אשר יסור, מוכיח אלוה, אלוה מוכיח, יעננה ראוי שיענה על תוכחתו:

1 אשיבך. היא תשובה לסתור הדברים, וזה הבדלו מן מענה וכנ"ל כ':

1 עדה, תלבש. העדי הוא על המלבוש, הוד והדר יהיה הלבוש, כמו הוד והדר לבשת ע"ש הבדלם. ועליו תעדה עדי גאון וגובה שהוא התגאות הנפש על ההוד וההדר שלו:

1 עברות אפך. העברה היא שטף האף להשחית גם מי שלא חטא כמ"ש בכ"מ, ועז"א וראה כל גאה:

1 השפילהו, הכניעהו. שישפל בפועל ויכנע בלבו.

2 והדוך, מקור מהקל שרשו הדך. פי' רמוס:

1 בטמון. תואר למקום שנטמנים שם תחבש ותקשר שם פניהם:

1 בהמות. בהמה אחת ששמה בהמות:

1 כחו, אונו. הכח היא הפנימי והאון היא התגלות הכח לחוץ ישעיה מ':

2 שרירי. כמו שררך אגן הסהר:

1 יחפץ. בעת יחפץ, וזנבו הוא כינוי לאבר שלו, פחדיו תרגום מרוח אשך מרים פחדין:

1 עצמיו, גרמיו, הגרמים הם בעצמות הקשים, ועצם כולל הרכים והקשים. כמטיל כמשא של ברזל:

1 בול. כמו יבול, ר"ל הרים בול ישאו לו לעושהו:

1 צללו. הצל שישאר ממנו, ר"ל שארית עצמותיו יסכוהו צאלים:

1 יגיח. ימשכנו אל גחונו :

1 בעיניו. עם העין והמעין שלו. ינקב, יפתח נקבי אף במוקשים הנמצאים באפיו:

1 תמשוך, צווי, חכה בו צדים דגים הגדולים ישעיה י"ט, חבקוק א', תשקיע, שתניח לשונו. כמו אז אשקיע מימיהם יחזקאל ל"ב:

1 אגמון, חוח. חכה נעשה מאגם וגמא או מקוץ שבו צדים דגים קטנים:

1 יכרו. כמו ויעש להם כרה גדולה.

2 חברים בני החבורה, כנענים הם הסוחרים הקטנים ישעיה כ"ג:

1 התמלא. תמלול, כמו בלא יומו תמלא למעלה טו והא' בא תחת הכפל כמ"ש המדקדקים, בשכות, מענין ושמת שכין בלועך, והם שני משקלים, בצלצל הקופיץ שכורתים בו ראשי הדגים הגדולים כ"פ הרלב"ג:

1 זכור. מקור, ופי' אל תוסף לזכור מלחמה לכן בא פת"ח בהפסק, כי ההפסק הוא במלת מלחמה: