מלבי"ם באור המילות על ישעיהו ס׳

1 בא אורך. אשר התפלאו המבארים, כי על זריחת השמש ישתמש העברי בלשון זריחה או יציאה, וביאה מורה שקיעה בכ"מ, לא בחנו הדבר היטב, כי זה רק כשידבר מגוף השמש, שיציירהו בעל הלשון כיוצא ממקומו באופק המזרח, ומחוז חפצו הוא האופק המערבי, ותהיה ביאתו עת בא למחוז חפצו שהוא המערב לא כן כשידבר מן האור שמחוז חפצו הוא כשיפגשו נצוציו בדבר המואר, ואז בא אל מקומו. ואורך הוא אור העצמי. וזריחת כבוד ה' הוא אור הנבואה עד שיהיו הם לערך זריחת האור הזה עליכם כערך הירח נגד השמש, כמ"ש כד כג. ולק' פסוק יט, ועז"א ומלכים לנוגה זרחך, כי נוגה הוא הונח על אור הירח כנזכר לעיל יג יו"ד ולק' יט :

1 תראי, ונהרת, מ"ש בפנים על פעל נהר, כ"פ מ"ש הביטו אליו ונהרו, מפני מדין עשו להם את המנהרות, מקום שהאור בוקע עליו וידוע כי הפחד מקבץ הדם אל תוך הלב, עד שהלב מציר מפני הקיבוץ הזה, ובסור הפחד יתרחב הלב :

1 בכרי. מענין לכרי ולרצים, שלחו כר מושל ארץ, סוס רץ, וזה יבוא לרוב על בשורה, טובה או רעה, והב' בי"ת השימוש :

1 ה' אלהיך, קדוש ישראל. הבדלם בארתי בכל הספר ועי' ה' טז :

1 נהוגים. בארתי גדרו מ"ט יו"ד המונהג בהכרח :

1 בני מעניך, מנאציך. המנאץ מבזה הדבר והם ילכו בעצמם, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יותרו ילכו שחוח לבקש מחילה ה', קדוש ישראל. עיין הבדלם א' ד'. ה' טז ובכל הספר :

1 גאון עולם, משוש דור ודור, הגאון נקשר עם עצם הדבר בעצמו ע"כ אמר בו עולם שהוא הזמן הבלתי מתחלק והמשוש נקשר עם בני הדורות שהם ישישו ע"כ אמר דור דור, כפי היסוד שהנחנו למעלה יג כ' :

1 ונגשיך. הנוגשים שלך, כמו חומותיך, שעריך :

1 ישועה חומותיך. וכן למעלה כ"ו ישועה ישית חומות וחל :

1 ולנגה הירח לא יאיר. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל יג יו"ד נט ט'. ועי' עוד למעלה כד כג וההבדל בין ה' ואלהיך מבואר בכל הספר :

1 יאסף. על אור הירח לא שייך ביאה שאינו אור רק נוגה, והנוגה נאסף בסור השמש המאיר לו מנגד פניו :

1 נצר. בארתיו למעלה יא א'

2 להתפאר, מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות וכן לק' סא ג' :

1 הקטן, בכמות

2 והצעיר, במעלה, וכבר בארתי ה' יט כי החש אינו ממהר תמיד כי החש הוא הזרוז אעפ"י שלא מהר א"ע בזמן, ולכן הגם שה' לא ימהר כי יהיה בעתה מ"מ יחיש ר"ל כי יעשהו בזריזות והשתדלות :