מהר"ם על פסחים נ״ט

1 בגמ' ויוקדם קטורת דבר שנאמר בו בבוקר בבוקר דכתיב והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבוקר בבוקר לדבר שלא נאמר וכו' כצ"ל:

2 ברש"י ד"ה מעלה ומלינה וכו' ולינה אינה פוסלת בראש המזבח וכו' כצ"ל:

3 בתוס' ד"ה יאוחר דבר וכו' אע"ג דתמיד תדיר וכו' מקשין העולם א"כ ל"ל לעיל קרא שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל משום דתדיר קודם וי"ל דהא דאמרי' בכל מקום דתדיר קודם מהכא ילפינן מתמיד של שחר דהוא קודם לכל הקרבנות:

4 ד"ה זה בנה אב לכל וכו' וליכא כ"א יולדת עשירה וכו' פי' אבל במצורע או שניהם של בהמה או שניהם של עוף:

5 בא"ד ובמסכת קנים ובו' נמי אמרינן האשה שהביאה את חטאתה וכו' לא היתה מביאה אלא חטאתה ותירץ רבינו חיים וכו' כצ"ל:

6 בתוס' ד"ה עשאום וכו' על העולים פי' היינו החלב והאימורים העולים על גבי המזבח אין הציץ מרצה עליהם אם נטמאו ואסור להקריבן כ"א על הדם אם נטמא ואפ"ה אוכלין הכהנים הבשר אע"ג שאין החלב והאימורים קריבין א"ש דנקט נטמאו אבל לפי' הברייתא דס"ל דמרצה ג"כ על החלב וה"ה על האימורין וא"כ קריבין בטומאה ואם כן כדין אוכליו הכהנים הבשר דהא קרבו החלב והאימורין וא"כ למה נקט הכא אם נטמאו הא גבי נטמאו אוכלין הכהנים הבשר כדינו משום דקרבו מתיריו ומאי מייתי ג"כ הכא ראיה מנטמאו:

7 ד"ה ולא עולת חול וכו' וקשה כו' מקשין העולם דלמא אי לא כתב אלא לא ילין לחודיה ה"א דאפי' אם חל בחול קרב בי"ט להכי אצטריך עולת שבת בשבתו ללמוד ממנו דעולת חול בי"ט אסור וי"ל דהתוס' לא הקשו אלא אר"ע דאיהו לא בא לאשמעינן אלא לומר דעולת שבת קרבה בי"ט וא"כ תיפוק ליה מלא ילין ול"ל למנקט עולת שבת ועוד דאפי' קרא אי לא אתא אלא לאשמעינן דאין עולת חול קריבה בי"ט לא הוה חוזר לגופיה וק"ל כנ"ל: