מהר"ם על כתובות כ״ב ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« מהר"ם על כתובות כ״ב ע״א מהר"ם על כתובות כ״ט ע״א »

1 תוספות פתח ↗

כגון שניסת לאחד מעדיה - והא דתנן בפ' שני דיבמות דף כה. ושם הרגנוהו לא ישא את אשתו לא ששנים מעידין כן דבשום מקום אין שנים חשודין כדמוכח לקמן דאפילו למאן דחייש לגומלין אם שנים מעידין על זה ושנים על זה נאמנין וכן מוכח נמי בפ"ב דיבמות ג"ז שם: דתנן התם מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד ודייק בגמרא טעמא דב"ד הא בתרי לא מאי שנא מהא דתנן עדים החתומים על שדה מקח או על גט אשה לא חשו חכמים לדבר זה היא גופה קמשמע לן לאפוקי ממ"ד מיאון בשנים אלא כלומר שהרגו עם אנשים הרבה:

1 בתוס' בד"ה כגון שניסת וכו' אלא כלומר שהרגו עם אנשים הרבה. ר"ל שאחד מעיד ואומר שהרגו עם אנשים הרבה והא דתנן כמתני' הרגנוהו כן דרך הלשון שאחד כשהוא מגיד שעשה דבר בחבורת בני אדם אומר בלשון רבים:

« מהר"ם על כתובות כ״ב ע״א מהר"ם על כתובות כ״ט ע״א »