מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה 18 פרקים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:א׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:י״ג מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:ב׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:א׳

1 משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה פתח ↗

הַגְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית אֶלָּא הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַגַּזְלָן וַהֲרֵי הִיא בְּיַד בָּנָיו הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בְּעַצְמָהּ. וְאִם נִשְׁתַּנֵּית בְּיַד הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה קְנָאָהּ בְּשִׁנּוּי וּמְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:

2 משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה פתח ↗

וְדִין זֶה דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה כג "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אִם הִיא כְּשֶׁגְּזָלָהּ מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאִם נִשְׁתַּנֵּית בְּיָדוֹ מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית קָנָה הַגַּזְלָן כָּל הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה אַחַר יֵאוּשׁ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. וּכְשֶׁמַּחְזִיר לוֹ הַגְּזֵלָה שָׁמִין לוֹ הַשֶּׁבַח וְנוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל:

2 בבא מציעא פתח ↗

מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה.

3 משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה פתח ↗

מְכָרָהּ הַגַּזְלָן אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית הַגְּזֵלָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ הוֹאִיל וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בֵּין לִפְנֵי מְכִירָה וּנְתִינָה בֵּין לְאַחַר מְכִירָה וּנְתִינָה קְנָאָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת:

1 הגזילה שלא נשתנית וכו'. זה מפורש פרק הגוזל עצים בבא קמא דף צ"ד:.

2 ומה שכתב אף על פי שמת הגזלן והרי היא ביד בניו. נתבאר פרק הגוזל ומאכיל דקיימא לן כרבא וכר' אושעיא דאמר רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי וכ"כ בהלכות:

3 ואם נשתנית וכו'. משנה פרק הגוזל עצים בבא קמא דף צ"ג: ובפרק זה יתבאר איזה דבר יקרא שינוי:

1 בבא קמא פתח ↗

אָמְרוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה – גְּזֵילָה הַנִּשְׁתַּנֵּית, חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאִם תֹּאמַר: מִשְׁנָתֵנוּ! מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר! אֲמַר לְהוּ הַהוּא מִדְּרַבָּנַן – וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל עֵצִים מְשׁוּפִּין וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, דְּהָוֵה לֵיהּ שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי בְּרִבִּית שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן. וְהַמְקַבֵּל מֵהֶן – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רֵיקָה! אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲפִילּוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלְּךָ! וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. מֵיתִיבִי: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהֵן רִבִּית – אֵין חַיָּיבִין לְהַחְזִיר. אִינְהוּ הוּא דְּלָא, הָא אֲבִיהֶם חַיָּיב לְהַחְזִיר. בְּדִין הוּא דַּאֲבִיהֶם נָמֵי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר; וְהָא דְּקָתָנֵי בְּדִידְהוּ – מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא: ״הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה וְטַלִּית וְכׇל דָּבָר הַמְסוּיָּים – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם״, תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי בְּדִידְהוּ. וּמִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר? אֶקְרֵי כָּאן: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ?! כִּדְאָמַר רַב פִּנְחָס: בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה; הָכָא נָמֵי, בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אִי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, מַאי בָּעֵי גַּבֵּיהּ? אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַהְדּוֹרֵי! שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַחְזִיר עַד שֶׁמֵּת. תָּא שְׁמַע: הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחֲזִירִין. גַּזְלָנִין – מַאי ״שֶׁגָּבוּ״ אִיכָּא? אִי גְּזוּל – גְּזוּל, וְאִי לָא גְּזוּל – לָא גְּזוּל! אֶלָּא אֵימָא: הַגַּזְלָנִין, וּמַאי נִיהוּ – מַלְוֵי רִבִּיּוֹת; אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחְזִירִין! אָמְרִי: מַחְזִירִין, וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. אֶלָּא לָמָּה מַחְזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. תָּא שְׁמַע: הָרוֹעִים וְהַגַּבָּאִין וְהַמּוֹכְסִין – תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה, וּמַחְזִירִין לְמַכִּירִין! אָמְרִי: מַחְזִירִין, וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. וְאֶלָּא לָמָּה מַחְזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. אִי הָכִי, אַמַּאי תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה? וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: וְשֶׁאֵין מַכִּירִין – יַעֲשֶׂה בָּהֶן צׇרְכֵי צִיבּוּר, וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת! אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – אֲפִילּוּ תֵּימָא אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּקָּנָה; וְלָא קַשְׁיָא,

2 בבא קמא פתח ↗

תְּנֵינָא – הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה.

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:י״ג מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:ב׳ »