מעדני יום טוב על נדה י״ג

1 וכמה עונה או יום או לילה. הכי גר' ברי"ף ואיתא הכי בגמ' לקמן בפ' תינוקת נדה דף ס"ה אדתניא התם ראתה ועודה בבית אביה בה"א כל הלילה שלה ונותנין לה עונה שלמה וכמה עונה שלמה פי' רשב"ג לילה וחצי יום ואמרי' עלה ומי בעינן כולי האי ורמינהו הרי שהיו גתיו כו' רשב"ג אומר משום ר' יוסי מניחן תחת הצינור שמימיו מקלחין או במעין שמימיו רודפים וכמה עונה ומפרשינן וכמה עונה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן או יום או לילה ועל דא ודאי סמיך הרי"ף וגם רבינו שכתבו כמה עונה או יום או לילה אבל אני תמה דאיתא תו התם ר' חנא שאונה וא"ל רבי חנא בר שאונה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן חצי יום וחצי לילה ואמר רב שמואל בר רב יצחק ולא פליגי הא בתקופת ניסן ותשרי הא בתקופת תמוז וטבת פרש"י בתקופת ניסן ותשרי שהיום והלילה שוים או יום או לילה בתקופת תמוז וטבת שאינם שוים חצי יום וחצי לילה דהוי עונה שלמה של שתים עשרה שעות ע"כ וא"כ הא שמעינן דאו יום או לילה לאו דוקא אלא כלו' י"ב שעות וכן נמי אדרמינן מהא אברייתא דראתה כו' לא רמינן אלא בתר דמפרשינן להני אמוראי ושני נמי דרשב"ג כי קאמר לילה וחצי יום הכי קאמר או לילה דניסן ותשרי אי חצי יום וחצי לילה דטבת ותמוז אי בעית אימא שאני כתובה דמגבי בה טפי עד דחתמו כלומר הלכך בעינן לילה שלמה וחצי יום ואם כן ה"נ לענין הך עונה דאתמר הכא בפרישה דסמוך לווסת אמאי קא נסבי רבינו והרי"ף כלישנא דרבי חייא בר אבא אליבא דר' יוחנן ולא כדמפרשינן לה בגמ' דלא פליגי ואו לילה או יום לאו דוקא אלא י"ב שעות קאמר ובודאי שאין נראה לחלק בין דיני נדה לדיני הכשר כלי יין נסך מדלא מפלגינן בהך רומיא דמינייהו אראתה בבית אביה וראיתי בב"י סי' קפ"ד שכתב וז"ל כתבו הגהת מיי' בפ"ד בשם אביאסף וכמה עונה יום או לילה ביומי ניסן ותשרי וחצי יום וחצי לילה ביומי תמוז וטבת ע"כ ונראה שטעמו משום דמשמע ליה דשיעור עונה הוי י"ב שעות מהשעות שהם כ"ד ביום ובלילה ומ"מ נ"ל שאין לחוש לכך מאחר שהפוסקים לא הזכירוהו וגם לישנא דגמ' משמע דלא קפיד אלא על היום או על הלילה לא על השעות ולא הזכירו שעות בפרק האשה אלא משום פלוגתא דר' יוסי דאיתא התם עכ"ל הב"י ואני אומר דבלי ספק דאגב חורפיה לא עיין ולא דק ואשתמטתי' הך סוגיא דפרק התינוקת דבודאי דמשם יצא לו להאביאסף ולא דמשמע לו מסברא בעלמא דכתב הב"י אלא סמיך ליה על הגמרא הערוך שכתבתי וגם מ"ש הב"י דלישנא דגמ' משמע דלא קפיד כו' גם בזה לא עיין דקסבר הוא שזה הלשון שהזכירו הרי"ף ורבינו או יום או לילה דבגמ' אדהכא אתמר כך ולא היא שמצינו להך סוגיא דפרישה דסמוך לוסתן שהוא בגמ' בג' מקומות בפ"ב דשבועות ובפ' האשה ובפ' הבא על יבמתו בסופו ובשלשתן לא אתמר בגמ' כלום אלא ששיעור הפרישה הוא עונה אבל כמה הוא שיעור עונה לא אתמר כלל וא"כ אדרבה מסתמא יש לנו לומר דנלמוד סתום מן המפורש והיינו ההיא דפרק תינוקת ומכ"ש הגמ' נמי רמי מיניה לענין נדה אראתה בבית אביה ולא דחינן לה לאפלוגי בינייהו כלל אלא לחד שינויא ומשום דכתובה רמי בה תיגרא משמע דבלאו הכי אין לחלק ובודאי שזה הוא ג"כ טעמו של האביאסף ומש"ה הוא דקשיא לי טפי טובא על רבינו והרי"ף ז"ל שהם ג"כ טעמם דכיון דלא אתמר בגמרא אדהכא בשום דוכתא כמה שיעור העונה דנלמד סתום מן המפורש היינו מההיא דהתינוקת והיאך א"כ תפסו להם לדרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן לעיקר והגמ' עצמו מפרשו שאינו חולק עם ר' חנא ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והיה להם לתפוש כמו כן בדברי שניהם לענין שיעור פרישה דהעונה ואולי יש לי לומר דלענין פרישה לא ראו הרי"ף ורבי' לפסוק כן דבשלמא לענין הכשר כלי י"נ וא"נ לענין מה שנותנין לראתה בבית אביה מצינן שפיר למעבד כתרווייהו דלפום דמאי דמשוינן להו דלא פליגי הוי שיעורא י"ב שעות וכך יש לדון לענין ההכשר דכלי י"נ שיש להשהותן י"ב שעות וגם לענין דראתה בבית אביה יש ליתן לה כל כך משעת חופתה אבל בפרישה דסמוך לוסתה ששיעור הפרישה הוא תלוי בווסת הבא אין עתו קבוע אע"פ שהוא בא בזמנו דאורח בזמנו בא היינו בזמן העונה הוא בא אבל לא כל העתים שוים דלפעמים מתאחר ופעמים ממהר לבא וא"כ מהיכן אתה מתחיל לאותן י"ב שעות ואם אתה אומר מחצי לילה עד חצי יום או בהפך א"כ אף בימי ניסן ותשרי נמי אמאי אין אנו נותנין הזמן הזה היינו מחצי לילה עד חצי יום או בהפך אלא ודאי דז"ש שיעורא לא אמרו אלא לסימנא בעלמא ועיקר שיעור שנתכוונו שניהם הוא לשיעור י"ב שעות יהיו באיזה זמן שיהיו וזה א"א לומר אלא בהנך תרתי בהכשר כלי יין נסך ובנתינה דלראתה אבל בשיעור פרישה שתלוי בוסת הבא א"א לנו לומר כן כיון שאין כאן עת קבוע להתחלתן ומכיון דא"א לנו לומר שיעור י"ב שעות לענין פרישה הלכך נראה להרי"ף ולרבינו יותר לתפוס כדרבי חייא ב"א א"ר יוחנן דאמר או יום או לילה שזהו שיעור היותר ראוי לתתו ביד קיל אדם ממה שהוא שיעור חצי יום וחצי לילה דלאו כ"ע ידעי לכווני השעות והרי אף השיעור ההוא כשהוזכר לא הוזכר בדווקא אלא לומר שצריך י"ב שעות כנראה מלשונו של רש"י. ז"ל ג"כ ולפיכך פסקו כמ"ד או יום או לילה כך נ"ל לדעת הרי"ף ורבינו אבל האביאסף מצי סבר דביומי ניסן ותשרי היינו בכל תקופה וכדדייק לישנא דגמ' בתקופת ניסן ותשרי והן הנה חדשי ניסן אייר סיון וחדשי תשרי תשון וכסליו בהו אזלינן בתר יום ולילה ופורש או יום או לילה ובתקופת טבת ותמוז דהיינו חדשי טבת שבט אדר וחדשי תמוז אב אלול נותנין חצי יום וחצי לילה וכך הוא פורש ויכול כל אדם לדעת ולשער חציו של לילה וחציו של יום והרי הפרישה הזו מדבריהם הוא וכמ"ש לעיל הלכך הם אמרו לפרוש והם אמרו לתת השיעור ביד כל אדם דכל אדם בחזקת כשרות הוא ולאו ברשיעי עסקינן אלא כל אדם יכוין וידע שלא לחטוא באחת מהנה: