1הקדמת המחבר זצוקללה״ה וזיע״א2י׳שתבח ה׳בורא ו׳יתפאר ה׳יוצר אשר עודני וסייעני ברוב רחמיו וברוב חסדיו. לאסוף אמרות טהורות. והיו למאורות. חיים וקיימים לדורי דורות. אשר יועילו ויצליחו לתקון נר״ן להאיר בהם אור יקרות. מילין לצד עלאה ימללון. לתקן עולמות העליונים הקדושים כמ״ש בכל דרכיך רעהו זה אלי ואנוהו. ואל אישי בני יִשְׂרָאֵל שפתי קוראות. הנה עיניכם רואות. כי ערכתי שלחן לחם חמודות. בדברים היוצאין מפומייהו דרבנן אנשי מדות. כל דכפין יתי ויכול צדיק על שלחן יבא. מה יופיו ומה טובו. מאשר שמנה לחמו. ליכול ולחדי דבר יום ביומו. דבר בעתו מה טוב. וה׳ יתן הטוב. ואת צדיקים ישלם טוב. ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב. משכיל על דבר ימצא טוב. והגם כי אין אתנו יודע עד מה. עינינו מאירות מאור החמה. כי אנחנו מכוונים לדעת רשב״י גדול ורב בחכמה. ומשנהו רבינו האר״י זלה״ה אשר הרבה עצמה. והנה זֶ֚ה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה הכינותיו ואספתיו. וחברתיו לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וִיהִ֤י נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: אנא ה׳ אלהים חיים תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים. עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים:3כ״ד הצעיר יוסף חיים בכמהר״ר אליהו בכמהר״ר משה חיים יצ״ו4קיצור תולדות הרב המחבר זללה״ה הועתקה מספר דעת ותבונה מאת המגיה הרב בן ציון חזן נר״ו5בראש מרומים עלי דרך, ליד שערים לפי קרת. בראש הומיות, בפתחי שערים, אליכם אישים אקרא, וקולי אל בני אדם, שמעו כי נגידים אדבר, אמת יהגה חכי, בצדק כל אמרי פי׳ כי כל באי שער עירנו יודעים את גדולת אדמו״ר ועט״ר המאור הגדול הגאון האדיר הרב המחבר היר״ח זצוק״ל. ומה יתן ומה יוסיף בן תמותה כמוני היום לספר בשבחיו אשר רבו כמו רבו, וכל הפותח שפתיו מגרעות נתן, כי אדמו״ר דמי להאי מרגליתא כל מה דאת משבח יתה וכו׳, וכל השד״ר מארבע ארצות החיים יבואו ויגידו צדקתו, מה דחמא חמא, אך אמרתי אספרה כחותה על הגחלים מתרומות מדותיו וקצת שבחיו אפס קצהו, אתן בספר ויוחקו ויהיו לטוטפות.6וקודם כל עלי להודיע את מי שאינו יודע כי אדמו״ר המחבר זצוק״ל היה נכד הרה״ג הגאון רבינו משה חיים זצוק״ל שהיה רב ומו״ץ בבבל ותוקף גדולתו וחסידותו אין די באר, ועי׳ בספר פאת השולחן להר״י משקאלו ז״ל תלמיד הגר״א ז״ל אשר יש לו הסכמה בס׳ הנ״ז, ותראה מה כתבו חו״ר ירושת״ו הקדמונים ומשם באר״ה, נפטר בש׳ תקצ״ז ומלך בנו מר אביו של הרב המחבר הרה״ג כמוהר״ר אליהו זלה״ה עד ש׳ תרי״ט ז׳ אלול, והיה חכם גדול בנגלה ובנסתר וחסיד קדוש כמלאך ה׳ והיה עשיר גדול תורה וגדולה במקום א׳, ונפטר בן מ״ח שנים, ושמעתי כי הזמינו אותו לעלות לס״ת שביעי בפ׳ בהר סיני והש״ץ הראה לו בפ׳ להתחיל ואם מעט נשאר בשנים והמנוח אנינה דעתיה ורמז להש״ץ לחזור מפ׳ הקודם אם עוד רבות בשנים, ועכ״ז לא פלט ונשאר חולה ואחר איזה חדשים נלב״ע זלה״ה הוא המחבר ספר מדרש אליהו ע״ד הסוד רמזים נפלאים וכל העיר הספידוהו ז׳ ימים בבהכ״נ הגדולה, ויהי כאשר תמו ימי האבלות נכנסו כל גדולי יִשְׂרָאֵל אצל רבינו המחבר היר״ח והמליכוהו עליהם בהיותו בן כ״ו שנים, והוא היה בן הבכור קדוש מרחם, והתחיל לדרוש ברבים מתחילת שנת כת״ר, ובמענה לשון, צחות שפתים, ובדברים היוצאים מן הלב רבים חשיב מעון, וכל קהל עדתו לדברו כסופה ירדופו, ואחריו ילכו ובקולו ישמעו, מה דשרי לית מאן דאסיר ומה דאסיר לית מאן דשרי, ולא היו מפילים מדבריו ארצה, וכמה פעמים אמרתי אם היו יִשְׂרָאֵל שומעים לנביאים בימים ההם כמו ששומעים לרבינו זלה״ה בזמן הזה לא היה נחרב ב״ה ולא גלינו מארצנו וכו׳.7בכל יום שב״ק היה ארי דורש קרוב לג׳ שעות בפ׳ היום, ובחול היה גומר תפלת שחרית ועודנו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין היה יושב ודורש תלי תלים באגדות ובתלמוד וכבר נדפסו ה׳ חלקים בן יהוידע ועוד מהדורא בתרא בניהו ח״א וגם כמו חצי שעה היה יושב ומלמד שו״ע או״ח ויו״ד, וכל ד׳ שנים היה גומרם וחוזר עליהם חלילה וביום הסיום היה עושה סעודה גדולה מכיסו וממונו ומזמין כל חכמי העיר ואומר דברי תורה שלא שמעתם אוזן.8בד׳ שבתות הידועים שובה. הגדול, זכור, כלה, היה הזכות לו לבדו ירושה מאבותיו הקדושים כפי מנהג בבל לדרוש מעומד ומעוטף בציצית לערך ד׳ שעות ושאר דרשני הצבור מבטלים ומתקבצים בבהכ״נ הגדולה לערך יו״ד אלפים אנשים ונשים, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, כקול מים רבים כקול שדי, ובמוסריו יחתום, מוסר פשטי השייך לכל נפש ככתוב בהקדמתו לס׳ בן איש חיל, וכל הפלפולים וכו׳ מצניעם לעת הצורך ליום ז׳ אלול יום יאר צייט של הרב מו״א ז״ל שדורש ברב עם חכמים ונבונים.9מימיו לא רצה ולא נתפייס בשום אופן לקבל עליו שום שררה על הצבור כו״ע, אלא כל ימיו מתבודד בעליתו יושב ולומד וכותב. כמה פעמים בקשו ממני מקצת רבנים ומחברים שבחו״ל להודיעם תולדותיו, חיבוריו וכו׳ וכו׳ ולא נתן לי רשות בשום אופן.10על שום ספר לא רצה ליתן הסכמתו, לא חלילה בשביל זלזולו במחברי הזמן, חס ושלום, שהרי אפילו על ס׳ זבחי צדק להרב מורינו כמוהר״ר עבדאללה סומך זלה״ה שהיה רבו לא רצה לכתוב הסכמה אלא הטעם שמעתי כי הרב מו״ז רבינו משה חיים ז״ל כתב הסכמה בש׳ תקצ״ז לס׳ פאת השלחן להר״י משקלאו תלמיד הגר״א ז״ל, ובאותה שנה חלי״ש ולא זכה לראות הס׳. וכן היה עם מו״א. רבינו אליהו ז״ל כתב הסכמה בש׳ תרי״ט על ס׳ קול ששון להרב המקובל וכו׳ כמוהר״ר ששון מרדכי ז״ל ובאותה שנה חלי״ש ולא זכה לראות הספר, אשע״כ היה לבו מהסס מליתן שום הסכמה.11כל המשרתות שבביתו, כולם בתולות שלא הגיעו לפרקן, או זקנות שפסקו זוהמתן, וכל זה כדי לאכול בטהרה.12בימי בחרותו ועשירותו כידוע ומפורסם התענה ששה שנים כסברת ס׳ הקנה, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי מהיצה״ר, ואחר כל התעניות היה מסגף עצמו בסיגופים גדולים עד שלא היה אוכל אבטחים אדומים כל ימי הקיץ והיה ממתין עד יום ר״ה ומברך עליהם שהחיינו, וידוע תוקף החמימות בבבל.13אהבתו לישראל במדה גדושה עד מאד ובפרט אהבת ירושלם ושאר ארצות החיים ולמסדותיהם, וכמה היה מכבד ומטיב להשד״ר, וכמה היה מלמד זְכוּת על תושביהן ומעורר רחמים עליהם, ובזמן שהיה מגיע לו מכתב ממנהיגיהם שעומדים באיזה מצור ומצוק חלילה היה עושה הרעשות ומקבץ נדבות ושולח להם בהקדם האפשרי. ורוב ספריו הדפיסם בעה״ק ירושת״ו כדי להנות את הפועלים והעסקנים תושבי אה״ק.14את גדולתו בכל מקצועות התורה לא נצרכה למימר, כי ספריו יעידון יגידון על רוחב שכלו ורוה בינתו ובקיאותו בפשט ורמז ודרש וסוד לשם שמים בהפלא ופלא, וכל מי שלומד תורה לשמה יבחין וידע וירגיש בלמדו מתוך ספריו הקדושים, ואם רצית לדעת גודל קדושתו ופרישותו ומעשיו ותורתו וכו׳ אפס קצהו תראה מספרו הבהיר חסדי אבות דף י׳ ע״ב ואילך, דף מ׳ ע״א ואילך דף קי״ד ע״ב ואילך, דכל אלו העניינים המה על עצמו והוא תולה באחרים לגודל ענותנותו.15בשנת תרכ״ט עלה לירושת״ו והלך ע״ד המדבר באורחות לא סלולות, ומאר״ץ יע״א נלוו עמו מאציליה ומגדוליה ללוותו ירושלימה, והמה ראו כן תמהו שכל היום היה יושב וגורם בע״פ למרות שהוא רוכב במרכבתו, ולא די זה כי גם בחצות לילה ממש היה ניעור ואומר תיקון חצות ולומד עד אור הבוקר. ושמעתי כי בהיותו באה״ק עשה השתטחות ע״ק הצדיקים ובכלל השתטח ע״ק בניהו בן יהוידע ז״ל כידוע מכתבי האר״י ז״ל בענין היהודים ע״ק הנז׳ בפרט ובאותה שעה נתוספו לו רזי דרזין תלי תלים גדולי גדולים, קודש הלולים, ונעשה כמעין המתגבר, לזאת כל ספריו קרא להם שמות כשמות בניהו, בן יהוידע, בן איש חי, בן איש חיל, רב פעלים, מקבציאל.16מאליו היה שולח ומצוה לקצת חכמים שילמדו דברים הנוגעים לשורשי נר״ן שלהם, הלימודים היו מתנ״ך ומזוה״ק ומהאדרות, ובאיזה יום ילמדו ובאיזה עת, ולפעמים שהיה אומר להם להדליק נרות לעי״ן תנא פ׳ או אמורא פ׳ או האר״י ומוהרח״ו ז״ל וכיוצא.17עיין בס׳ בן יהוידע ח״ב דכ״ט ע״ב מ״ש רבינו המחבר זלה״ה וז״ל ואתה המעיין המשכיל שמע נא את הדברים האלה אשר אני אומר כותב ומודיע, ומדברים אלה תבין ותלמוד לכמה עניינים, והוא שזה קרוב לחמישים שנה חלם חכם א׳ חסיד ומקובל פה עירנו על חכם. רשום שהיה עודנו חי פה עירנו שהוא גלגול אחז מלך יהודה וכו׳ עיש״ב וברוחב, וברשות קוב״ה הנני מגלה סוד שהוא היה מו״ר הרה״ג עבדאללה סומך זלה״ה בעה״מ ס׳ זבחי צדק הנד״מ בבבל יע״א והיה רבו של רבינו המחבר ז״ל, ורבינו המחבר ז״ל היה שולח ומודיעו איזה לימודים ותיקונים לשרשי נר״ן שלו, וכל מה שהיה בימי רבינו הרע״ס מתחילה וע״ס ומקרי הזמן בחייו ואחר פטירתו כידוע, רובם ככולם גילה אותם רבינו המחבר זלה״ה וגילה טעמיהם וסמכם על אדני האמת והצדק ויען כי הדברים נאמרו בסוד גדול ליחידי סגולה לבי מהסס לפרסמם בכתב, והגם כי יש לחלק ולומר כי רבינו מיאן לפרסמם מרוב הענוה, שמא יחזיקו אותו לבעל רוה״ק ודמי לבר אלקין.18גודל ענוותנותו אין הפה יכול לספר, כשהיה רואה ת״ח נכנס אצלו היה שמח לקראתו כמוצא שלל רב והיה הולך לקראתו ומקבלו בספי״פ ומושיבו אצלו ושומע כל דבריו ובקשותיו, וכשגומר ורוצה לילך לו היה הולך עמו ומלווהו עד שער החצר, וכשהיה רואה הלמדנים הצעירים שיודעם ומכירם שנפשם. איותה בתורת ה׳ וכו׳ היה מראה להם פנים צהובות יותר ויותר. ובדידי הוה עובדא כשהיתי רך בשנים לערך עשרים שנה או ב״א, והייתי הולך לביתו היה קם מלפני ומושיבני אצלו ומדבר עמי באב את בן ירצה, והגם כי לא היתי בסוג ת״ח כי אם למדן פשוט, ומשרת בקודש בחזנות בבית הכנסת שלו.19כמה לימודים והנהגות ישרות פעל ועשה כמו סדר ליל ער״ח, וסדר ה׳ באב פטירת רבינו הארי ז״ל, ל״ג לעומר. תיקון לשובבים, תיקוני תפלות סדר היום, דבר בעתו מה טוב ורובם ככולם מקימים אותם בעירנו בבל יע״א בחשק עצום ובאהבה רבה ושמחה גדולה, וכמה אנשים הולכים אצלו ומגלים לו סודתיהם מתודים על פשעיהם ומבקשים ממנו תקונים. והוא בחכמתו הנפלאה המציא להם תיקונים קלים וישרים וסמכם על הקדמות האר״י ז״ל הנם כתובים על ספרו הישר ס׳ לשון חכמים ח״א וח״ב לך נא ראה כי מצאת שמה כי תדרשנו.20בשנת תרס״ט קודם פטירתו באיזה חודשים כתבו לו מכתבים ויקירי ירושלים רבניה וגדוליה כי יואיל בטובו לעלות ההרה על מכון הר ציון לקבל עליו משרת ראשון לציון כיד שעל ידו תהיה צליחתנו ותכבה אש המחלוקת והגם כי מקצתם ציון ישאלו על זה, ונומיתי להם כי מידע ידענא ביה כי מאן ימאן והמה נתחכמו וסדרו לו מכתבים כי רק שמו יקרא עלינו, וגם להורות ולהבין ותול״מ, ושאר עול הצבור והיחיד וכיוצא המה בכתף ישאו, ועכ״ז תשובתו הרמתה כך היתה במכתבו לי יום יוד ניסן, בשעה זו קבלתי שלשה מכתבים מן פו״פ ושלשתם מתנבאים בסגנון א׳ לבקש ממני וכו׳ וגם מן ב׳ בתי דינין שבירושת״ו ומן ק״ק התימנים יצ״ו קבלתי כנז׳ והחזרתי להם תשובה כי לא אוכל לעשות הדבר הזה ומעלתו יקבל המכתבים מתוך המכתב וימחול לשלחם לידם. ואם הרב... אינו מצוי בירושת״ו ימחול למסור המכתב ליד... כי גם ממנו קבלתי מכתב כנז׳ ואני הצעיר חקרתי ושאלתי על הרב... ואמרו לי שנסע מפעה״ק קודם איזה ימים לחיפה או ליפו ת״ו אינני זוכר בדיוק ושאלתי את בנו אם מר אביו כתב להרה״ג מור היר״ח שרצונו לנסוע, והשיב לא, יען כי זו הסיבה בן לילה היתה, ונולדה לו מחדש והכרח לנסוע לאיזה ימים וכשהרציתי הדברים לפני בני עליה והם מועטים היודעים מהמכתבים הנז״ל המה ראו כן תמהו והחזיקו את רבנו לבעל רוה״ק. ואני החזרתי תשובת המכתב לרבינו זלה״ה וסימתי כי בענין הרב... לא נמצא כעת פעה״ק, ויען כי אין דרך הרב הנז׳ לנסוע מירושת״ו לכפרים וכו׳ כו״ע היתה פליאה בעיני רבים וכן שלמים מאתנו והחזיקו את הרה״ג נ״י לבעל רוה״ק, ויהי כמשיב יום י״ד סיון לנעמ״י מוד״ע מקבלת מכתביו היקרים טו״ב ול״ג למב״י ושו״ש משה״ט וכו׳. וראיתי באחד מכתביו הנז״ל חלום אחד שחלם בשעה שאינה מן היום ולא מן הלילה והנני אומר לכבודך חלמא טבא חזית והיא רחוקה ממני, והגם שאמרו חז״ל משחרב בהמ״ק בטלה ונתנה לתינוקות, אך באמת גם זו רחוקה ממני.21קודם פטירתו באיזה ימים רצה ללכת להשתטח על מצבת אדוננו יחזקאל הנביא זיע״א כדרכו בקודש בימיו האחרונים עי׳ בקונטרס מראות יחזקאל בספר עוד יוסף חי ויעל אל על קרוב למקום ההוא יום י״ג אלול תרס״ט, והוא ישב על כסא תורתו י״ג אלול תרי״ט סך הכל חמשים שנה תמימות תהיינה מיום ליום זיע״א ויביאוהו בבלה, וכל העיר הלכו לקבלו ולחלוק לו כבודו האחרון ונוסדו ונועדו יחדיו זקנים עם נערים ועוללי טיפוחים יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה וגם הנשים המניקות לקחו ילדיהן בחיקהן וכולם הלכו לאחר מטתו וגדל המספד כמספד הדדרמון כפלים בבקעת בבל, וספדה הארץ משפחות משפחות לבד ונשיהם לבד, ובכל יום משבעה ימי בכיתו סגרו חנויותיהם ובטלו מלאכותיהם ונתקבצו בביהכ״נ הגדול, ושמה הספידוהו וקוננו עליו, הוי אדון והוי הודו. ולפי שהיה תימה גדול׳ בעיני הקהל, ענין פטירתו חוץ לביתו וכו׳ הוכרח הרב המופל׳ בנס׳ ובנ׳ כמוהר״ר מהרש״א נר״ו לגלות זה בפרהסי׳ באמצע דרשתו והספדו שהוא היה הספדן ביום א׳ מימי השבעה וכך אמר שנגלה לו כי רבינו הקדוש הוא שורש מיוסף הצדיק זיע״א ובהכרח צריך להיות הפטירה במקום א׳ והקבורה במקום א׳ דוגמת יוסף הצדיק זיע״א שהעלו את עצמותיו וד״ל. והיה בדעתי לכתוב עוד ועוד משבחי רבנו זלה״ה אמנם לאפס מקום וגם שלא יאמרו סיימתינהו וכו׳ נקיטנא בקצי״רי והיה הקצ״ר אמיץ, אך חשבתי דרכי לכתוב פה מעשה שהיה אחר פטירת רבנו זלה״ה ואסיים בה, והיא כי מיום שנלב״ע רבנו זלה״ה התחילו לילך ולהשתטח על מ״ק רוב תושבי העיר חמישים אלף בפ״י בכל יום עש״ק, ולפי שבתי החיים הוא סמוך לשכונת הישמעלים המה ראו כן תמהו, והתחילו להיות שואלים ודורשים על מה זה נוהרים המונים המונים בכל יום עש״ק? והשיבו להם כי פה נגנז ארון התורה, חכימא דיהודאי, דמי לבר אלהין, וגוי אחד אכלתהו אש הקנאה אש לא נופח והזיד להקניט את היהודים ולבזותם, והרהיב עז בנפשו בתוך ריבוי עם הקודש אשר הפרידם וקרב אל מצבת הקודש וגילה כנף בגדיו בכדי להשתין ח״ו על מ״ק, והנה האומלל אחזתו רוח עועים ונפל ארצה ובאשר כרע שם נפל שדוד, ואחוזת מרעהו רעים רעועים בראותם כל זה הביאו חמור וישאוהו עליו והוליכוהו לביתו, וסבל ג׳ ימים יסורים קשים ומרים וסוף כל סוף המטה שעלה עליה לא ירד ממנה ויחי לאות לבני מרי, כן יאבדו כל אויביך ה׳, ומהיום ההוא והלאה התחילו להוקירו ולכבדו גם הגוים ולהדליק לו נרות ונודרים לו נדרים ונדבות בעד רפואתם. וגדול נס האחרון כי א׳ יהודי רך ויחיד המחלה תקפתהו וניטל ממנו כח הדיבור ונתאלם לגמרי, וכששמעו קרוביו ענין הגוי הנז׳ לקחוהו אמו ואחותו והלכו להם על מקום מ״ק רבינו זלה״ה ושפכו שיחתם ודמעתם ונשתטחו על קבורתו והעלו עפר על ראשן, ולא משו מתוך המקום הקדוש עד שנפתח פה הילד והתחיל לדבר.22אחר כל הדברים והאמת האלה אערוך תפלה, יה״ר שזכותו וזכות תורתו וקדושתו חסידותו ופרישותו ומעשיו הטובים יגן עלינו וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל בכלל, ובפרט לי אני עבדו נאמן ביתו אשר התהלכתי לפניו בלב שלם באמת ובאמונה.23אלו הם שמות. הספרים שנדפסו מן החבורים של הרב המחבר זללה״ה הדור אתם ראו ולכו הזו מפעלות איש צדיק ותמים ויוסף הוא והשליט הוא המשביר זאת חקת התורה תורת חכם, מקור חיים בן פורת יוסף וישראל אהב. את יוסף הוא היה מונה ספרי דבי רב את הנודעים על סדר האלף בית ישמע חכם ויוסף לקח.24א אבן שלמה דרושים בפרד״ס על שיר השירים ואם המלך על רות. קרן ישועה על מגלת אסתר נדפס פעם אחת.25ב אדרת אליהו דרושים על התורה נדפס פעם אחת.26ג אמרי בינה חדוד לתלמידים. נדפס ממנו חלק ראשון.27ד ברכת אבות דרושים ומוסר על מסכת אבות נדפס בפ״א28ה בן יהוידע על האגדות שבש״ס בנועם מגדים חמשה חלקים נדפס פ״א.29ו בניהו על האגדות כמעשהו בראשון כך מעשהו בשני נדפס ממנו חלק ח״א בפ״א30ז בניהו פירוש על התקונים נדפס ממנו איזה גרגירים בשני חלקים נדפס פ״א ויש לו עוד והמה בכתובים31ח בן איש חי דרושים על התורה בדרך הפרד״ס והלכות לשתי שנים נדפס פעם ראשונה בכרך אחד ושניה ושלישית בשני כרכים דרושים לבד והלכות לבד וכבר ספו תמו32ט בן איש חיל שני חלקים דרושים בפרד״ס לארבע שבתות שקבעו חז״ל לדרוש בהם לצבור דבר בזמנו והם שבת הגדול ושבת כלה ושבת תשובה ושבת זכור ומחוברים לח״א ספר שני אליהו דרושים לעלוי נשמות הצדיקים וספר נוה צדיקים הספדים על הצדיקים וחלק שני דרושים בפרד״ס לד׳ שבתות הנז׳ נדפסו פ״א.33י דעת ותבונה שרשים לבאים בסוד ד׳ ללמוד חכמת האמת מלוקטים ומסודרים מספרי רבינו מהרח״ו זצ״ל נדפס פ״א34יא חסדי אבות דרושים ומוסר על חסדי אבות נדפס ב״פ.35יב כתר מלכות מלוקט ומסודר מספר יצירה ומשאר ספרי קבלה ודברי סנגוריה ללמוד אותו בשני ימים של ראש השנה וכפור והושענה רבה דבר בעתו מה טוב נדפס שלשה פעמים.36יג לשון חכמים ב׳ חלקים ויחודים כוונות להולכים בתמים ותקונים לחוזרים למקורים מפני תקנ״ת השבי״ם נדפסו כמה פעמים.37יד סדר היום סדר לימודים ויחודים לתפלות ושאר הדברים הצריכים יום יום נדפס פ״א.38טו סדר לערב ר״ח בשם משמרת החודש וסדר שבעה באדר וחמשה באב וסדר ל״ג לעומר נדפסו כמה פעמים.39טז עוד יוסף חי כפי סדר בן איש חי דרושים בפרד״ס והלכות דבר דבור על אופניו נדפס פ״א וכמעט בלתי מצוי40יז קאנון אל נסא סדר הנהגה ומוסר לנשים בלשון ערבית נדפס שני פעמים.41חי רב ברכות שו״ת על ארבע חלקי השלחן ערוך נדפס פ״א.42יט רב פעלים כשמו כן הוא שו״ת על ארבע חלקי השלחן ערוך בארבע חלקים עם סוד ישרים בסוף כל חלק, שו״ת לבאים בסוד ד׳ נדפס פ״א.43כ תקון תפלה כשמו כן הוא קטן הכמות ורב האכות על סדר התפילה נדפס פ״א44ועוד יש לו כמה ספרים וחיבורים בנסתר ובנגלה והמה בכתובים יקרים מפנינים נודעים ולא נודעים. ולכן כל מי שחננו ד׳ בזהובים יכול לקנות עולמו בשעה אחת אם ירצה להדפיס את הספרים שכבר ספו תמו או לתמוך בהפדסתם או מן הכתובים. יפנה ישר להרב על פי הכתובת הזאת ח״ר דוד יצ״ו בכמוהר״ר יעקב בכמוהר״ר יוסף חיים זלה״ה בגדאד עיראקי או עַל־יְדֵי הרב בן ציון חזן בירושלים ושכרו כפול מן השמים.45תפלה יקרה וקצה שלקטתיה וסדרתיה לאומרה בכל יום ומתוקה מדב״ש הי״ו המגיה ומו״ל ספר לשון חכמים46יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתרחם עלינו ברוב רחמיך וגודל חסדיך ותתקננו בעצה טובה ומוצלחת מלפניך ותחזק את לבבנו בעבודתך וביראתך ותחננו חכמה ובינה ודעת והשכל בקדושה לעובדך בשמחה באמת ובלבב שלם ובנפש חפצה כרצונך הטוב ותמיד תחזקנו ותאמצנו בתורתך ועבודתך ויהיו כל מעשינו לשם שמים ויראתנו קודמת לחכמתנו ותזכנו לשמוח ביוצאי חלצנו בעבודתך ויראתך לגדלם לתורה ולחופה ולמעשה לשם שמים למען רחמיך וחסדיך הרבים תדביק את נפשנו בעבודתך ויראתך למען נלך בדרך טובים וישרים ותאיר עינינו במאור תורתך הקדושה לש״ש ותיחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך הגדול הגבור והנורא ותזכנו לנו ולזרענו וזרע זרענו עד סוכ״ה לעסוק בתורה לשמה ולהיות אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע ושלמים בתורה ובענוה במדות טובות ובדעות טובות ובכל מיני שלימות ובריא מזליהו ומוצלחים בכל עניננו בעושר וכבוד ובריאות שלימה ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים ותרחמנו ותחיינו חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַּלֵא אֶת־כָל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ וליראתך אמן כן יהי רצון.47א הקדמה ותפלות קודם סעודה48ב לימודים לסעודה שלכל יום49ג לימוד לסעודה א׳ של שב״ק50ד לימוד לסעודה ב׳ של שב״ק51ה בקשה לס״ת במנחה בשב״ק52ו לימוד לסעודה ג׳ של שב״ק53ז לתענית חלום בשבת54ח למוצאי שבת קדש וסעודה ד׳55ט לימוד לכל ליל ראש חדש56י בקשה ולימוד לליל ר״ה57יא בקשה לתקיעת שופר58יב לימוד לר״ה בשבת59יג בקשה קודם ואחר תהלים60יד בקשה לעילוי נשמות61טו בקשה למוצאי ר״ה62טז בקשה לתענית עשי״ת63יז בקשה לסוף התענית64יח גילוי דעת לכל יום65יט לסעודת עיוה״כ בבקר66כ לאחר סעודת המפסקת67כא לימוד ליל ויום כפור68כב לימוד ליום כפור69כג בקשה ליום כפור70כד בקשה לאחר הנעילה71כה לאחר חזרת הנעילה72כו לסעודת מוצאי יום כפור73כז בקשה לעשיית הסוכה74כח בקשה קודם שיכנס לסוכה75כט לימוד לכל ליל סוכה76ל בקשה קודם ברכת לולב77לא ליו״ט שחל בשבת78לב בקשה ללמוד הושע״ר79לג לימוד ליום הושע״ר80לד לימוד לשמיני עצרת81לה להדלקת נר חנוכה82לו לימוד לט״ו בשבט83לז בקשה קודם המגילה84לח בקשה לאחר המגילה85לט שיר ליום פורים86מב בקשה לברכת האלנות87מג קודם בדיקת חמץ88מד לאחר בדיקת חמץ89מה בקשה לאחר ביטול חמץ90מו בקשה קודם ביעור המץ91מז לאחר שריפת החמץ92מח לאחר ביטול יום י״ד93מט סדר לפסח שחל בשבת94נ קידוש ליל פסח95נא ורחץ כרפס יחץ96נב בקשה קודם ההגדה97נג לנט״י של סעודה ש״פ98נד לימוד לסעודה של פסח99נה לליל ז׳ של פסח100נו לאשמורת הבקר ש״פ101נז בקשה בל״ג לעומר102נח בקשה לערב שבועות103נט לחג השבועות104ס ללימוד ליל שבועות105סא לאחר לימוד ליל שבועות106סב לטבילת ליל שבועות107סג בקשה קודם הקידוש108סד פיוטים לחג השבועות109סה רמזים למגילת רות110סו תיקון א111סז תיקון ב112סח תיקון ג113סט תיקון ד114ע תיקון ה115עא תיקון ו116עב תיקון ז117עג תיקון ח118עד תיקון ט119עה תיקון י120עו בקשה למוהרש״ש ז״ל121עז בקשה לקוד׳ ואחר ספירת העומ׳122עמוד שטו לימוד ליל כ״ה אלול123עמוד שטז לימוד ליום כ״ה אלול124עמוד שיח לימוד ליום כ״ו אלול125עמוד שיח לימוד במקום תקון רחל126עמוד שכ ב׳ לימודים טובים לכל יום מספר בן איש חי127בבקשה מכל מי שלומד ומתפלל בזה הספר לתקן את הטעיות תחילה ואח״כ ילמוד וחז״ל ותתקב׳ תפלתנו ברחמים וברצ׳ אכי״ר128בעזרת השי״ת וישועתו
