1
שלום רב לאוהב תורה אהוב' שאיר' מה"ר יעקב יצ"ו. אשר שאלתני במה שראית בסמ"ג דמצורע כשנכנס לב"ה עושים לו מחיצה גבוה י' ברוחב ד' אמות, ונכנס ראשון ויוצא אחרון. והבנתם אלו הדברים דמשום קדושת תפלה הן צריכים ולא משום טומאה כלל, דאל"כ מאי נ"מ ביוצא אחרון ונכנס ראשון? לא הבנתם כשורה פי' משנה זו דאינו אלא משום טומאות אמנם דע כי יש לי פירוש ר"י מסימפונט מכל סדר טהרות, ודקדקתי במסכת נגעים פי"ג ומצאתי טומאות אהל דמצורע מטומאות אהל דמת. ובכמה גווני במוקף צמיד פתיל ובכלים שבתוך בור ודות שבתוך הבית, דלענין אהל דמצורע אם הכלים או האדם ברשות אחר מן המצורע, אע"ג דבאהל אחד הן ותקרת הבית מאהלת על שניהם טהורים האדם והכלים. וכן לענין ישיב' המצורע נמי חלוקים הן, דלגבי מת לא בעינן שישב הנושא כמו באבן המנוגעת. ומעתה אפרש לך משנתך דעושים לו מחיצה גבוה י' כדי שתפסיק בינו ולבין העם, שלא יטמאו לפי שהן ברשות אחר. אע"ג דהתקרה מאהלת על כלן אין קפידא כדבארתי לעיל. ומה שצריך רוחב ארבע היינו כשעור גופו של אדם כשהוא יושב ומתפשט כדאיתא במסכת עירובין ונכנס ראשון ויוצא אחרון, היינו משום דאין המחיצה מגע' עד הפתח, ונמצא כשהיה הולך מן הפתח עד המחיצה לא היה דבר מפסיק בינו ובין העם ויטמאו. ולכן נכנס ראשון שעדיין אין אדם שם עד הגיעו תוך המחיצה ויוצא אחרון נמי מהאי טעמא, וכל זה דקדקתי מפי' ר"י מסימפונט.