קרבן נתנאל על יבמות צ״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« קרבן נתנאל על יבמות צ״ה קרבן נתנאל על יבמות צ״ז »

1 רא"ש פתח ↗

גמ' ת"ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו אחת מהן ואפילו נקבו ואפילו נימוחו ואפילו חסרו א"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר. וקשה וכי פליג ר' ישמעאל אמתניתין דתנן כל שנפצעו בצים שלו ואפילו אחת מהן וא"ת התם בידי אדם והכא בידי שמים דא"כ מאי אריא אין לו אלא ביצה אחת אפילו חסרו שתיהן בידי שמים כשר כדאמרינן פצוע דכא בידי שמים כשר ומסתמא הוא הדין נמי כרות שפכה בידי שמים כשר ועוד שאנו רואין כמה בני אדם שנכרת מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר למימר צא וחזר על בניהן מאין הם. ופירש ר"ת ז"ל דאפילו בידי אדם מכשר הכא ויש לחלק בין נטלה הביצה לגמרי ובין נפצעה מידי דהוה חולין נה. אניטל הטחול דכשר ונקב בסומכיה טרפה. והא דאמרי' לקמן נכרתו ביצים או חוטי ביצים היינו דוקא שתי ביצים אבל אחת מהן כשר ואע"ג דקאמר אינו אלא כסריס חמה וכשר מ"מ אית ליה רפואה ופעמים שמוליד מדמכשר ליה ואף אם תמצא לומר דר' ישמעאל פליג את"ק יש לסמוך על דבריו כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה הוה דסמכא טפי כדאמרי' לעיל בפ' החולץ יבמות דף מב: ממתני' דכרמא הדר ביה. ובירושלמי ה"ב נמי משמע שהוא כשר לבא בקהל אבל משמע שאינו מוליד והכי איתא התם תני ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה כל שאין לו אלא ביצה אחת ואינו מוליד זהו סריס חמה א"ר יוסי שמעתי הלכה כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ולית אנא ידע ממאן שמעית א"ר אמי לא הוה ר' יוסי שמע מבר איניש זעירא אמר שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רב הונא אמר דאיהו סבר כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה א"ר יודן בר חנן ובלבד שלימין כלומר שיהו שלימין שניהם כשנטלה אחת מהן אבל אם נפצעה אחת ואח"כ נטלה אין זה פסול שחוזר להכשירו כמו נקב וחזר ונסתם. ועוד נראה לפרש שהם שתי תיבות ובלבד של ימין כלומר שניטלה של שמאל ושל ימין קיימת. וראיתי בירושלמי שם ומוכח שם דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה איירי בידי שמים והכי איתא התם פצוע דכא אית תנויי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר ויליף לה מממזר לא יבא ממזר לא יבא פצוע דכא מה ממזר בידי אדם אף פצוע דכא בידי אדם אית תנויי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול מנא ליה א"ר מנא לא יבא פצוע לעולם א"ר יוסי בר בון עוד הוא יליף מממזר לא יבא ממזר לא יבא פצוע דכא מה ממזר בידי שמים אף פצוע דכא בידי שמים וממזר בידי שמים יצירתו מן השמים הוי בעיא למימר מ"ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מ"ד בין בידי אדם בין בידי שמים פסול דרבנן וכן צריך להיות דאי בידי אדם איירי ואינו מוליד היאך יהיה כשר מי גרע מההוא גברא דאיסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים דפסול לפי שאינו מוליד אבל גמרא דידן יכול ר"ת לפרש דאיירי בידי אדם ולענין פסק הלכה אין לו ראיה מן הירושלמי. ורב אלפס ז"ל שהביאה בצורתה ולא פסק כמאן הלכה אין לעמוד על דבריו שמא הוא סובר דפליגי וממילא הלכה כרבנן או שמא סובר דלא פליגי כדפי' ר"ת והדעת נוטה דסבר דפליגי דאי סבר דלא פליגי לא היה סותם דבריו דמלתא דצריכא טעמא היא: א"ר יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא קרינן הפצוע במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. בידי שמים פי' רש"י ע"י רעמים וברד או לקוי ממעי אמו אבל אם אירע בו חולי ונסתרס פסול וכן משמע בירושלמי דליקוי שעל ידי חולי חשיב בידי אדם. אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן. פצוע בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו הביצים בין שנפצעו חוטי ביצים דך בכולן בין שנידוך הגיד בין שנידוכו ביצים בין שנידוכו חוטי ביצים כרות בכולן בין שנכרת הגיד בין שנכרתו הביצים בין שנכרתו חוטי ביצים ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה סבר ר' חייא בר אבא לאכשורי אמר ליה ר' יוסי הכי אמר ר' יהושע בן לוי עטרה כל שהוא מעכבת ואם נשתייר מלא החוט כשר יתיב רבינא וקא מיבעיא ליה מלא חוט על פני כולה או על פני רובה אמר ליה רבא תוספאה לרבינא מלא החוט על פני כולה וכלפי ראשה. אמר רב הונא כקולמוס כשר כמרזב פסול מ"ט האי שליט ביה אוירא והאי לא שליט ביה אוירא ורב חסדא אמר כמרזב כשר כקולמוס פסול מ"ט האי גריר והאי לא גריר אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכה בין כמרזב בין כקולמוס כשר ואפילו למעלה מעטרה. ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא שפייה מר בר רב אשי כקולמוס ואכשריה פרש"י ההוא עובדא דהוה כמרזב וא"כ משמע דלית הלכתא כפיסקא דמר זוטרא דמכשיר בתרוייהו והך עובדא כרבא דאמר כוותיה דרב הונא מסתברא. ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא דאיסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים ומסיק במקומה מבשלה ושלא במקומה לא מבשלה ופסול וע"י חולי וליקוי בא ולא ממילא דלא גרע מכרות שפכה בידי שמים דאינו מוליד וכשר. א"ר יהודה אמר שמואל ניקב הגיד בעטרה עצמה כל שאילו נקרי ונקרע פסול ואם לאו כשר.ת"ר ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשירו זהו מעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה. אמר רבה בר רב הונא המטיל מים בשתי מקומות פסול אמר רבא לית הלכתא לא כאבא ולא כברא כברא הא דאמרן אבא מאי היא דאמר רב הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה ולא היא דאפילו לר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה הני מילי איש אבל אשה פריצותא בעלמא היא:

2 רא"ש פתח ↗

1 ה"ג דמלתא בכתובה שקלוה:

2 ה"ג א"ל ננאי בריה דרב יוסף. ובגמ' הגי' נאנאי וט"ס הוא כי נאנאי פי' כלב כדאיתא בפ' משוח מלחמה סוטה דף מ"ב מאה פאפי וחד נאנאי וגי' זו יש ליישב ע"פ פרש"י שם:

« קרבן נתנאל על יבמות צ״ה קרבן נתנאל על יבמות צ״ז »