קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:ג׳ »

6 הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה. בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ כול׳. וְהֵן נוֹתְנִין לוֹ עֵצָה אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. מַהוּ אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. אִין הֲוָה סָב אוֹמְרִים לָהּ. הָהֵין סָב לְאָן לֵיךְ. אִין הֲוָת סָבְתָא אוֹמְרִים לֵיהּ. הָדָא סָבְתָא לְאָן לֵיךְ. הִיא טַלִּיתָא וְהוּא סָב אָמְרִין לֵיהּ. טַלִּיתָא הִיא וְהִיא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא טַלְיָיא וְהִיא סָבְתָא אָמְרִין לָהּ. טַלִּיָיא הוּא וְהוּא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא רוֹצֶה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה שׁוֹמְעִין לָהּ. הִיא רוֹצָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁלְּדָבָר. כָּל הַמְּעַכֵּב שׁוֹמְעִין לוֹ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר אַפִּיק לְבַר.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:ב׳

6 גמ' אין הוה סב. אם היה היבם זקן אומרים לה זקן זה למה לך אם היתה זקנה אומרים לו זקנה זו למה לך:

7 היא טליתא. אם היא ילדה והוא זקן אומרים ליה היא ילדה והיא מבזית אותך ואם הוא ילד והיא זקנה אומרים לה ילד זה למה לך והוא מבזה אותך:

8 כל המעכב. היבום שומעין לו לכפות השני לחלוץ:

9 היו שניהן רוצין. לייבם ואחד מהן זקן או זקנה מי מניחין אותן או דלמא חיישינן שמא אינן עושין לשם מצוה וקפגע באשת אח שלא במקום מצוה:

10 ה"ג אפי' לבר מאה. שנים נמי אין מעכבין את היבום:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:ג׳ »