מקור תלמוד ירושלמי סוטה ח׳:ה׳:ה׳
5 אֵימָתַי הוּא מְחַלְלוֹ. בָּרְבִיעִית וּבַחֲמִישִּׁית. מִסְתַּבְּרָא בַחֲמִישִּׁית. אֲבָל בָּרְבִיעִית דָּמִים הוּא חַיָיב לוֹ. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא בָּרְבִיעִית. דִּכְתִיב וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים לַיי.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ח׳:ה׳:ה׳
5 אימתי הוא מחללו. אימתי נקרא חילול בשנה רביעית שהוא פודה אותו וחולין הוא ומותר בהנאה דשלשה שנים הראשונים אסור בהנאה או בחמישית שאז הוא חולין לגמרי ואינו צריך פדיון:
6 ומשני מסתברא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו. לפדותו ואינו חולין ואין בו שמחה כל כך:
7 יהיה כל פריו קודש הילולים לה'. ודרשינן חילולים א"כ ולא חיללו נמי בשנה הרביעית איירי: