קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת 20 פרקים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת י״ד:ב׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת י״ד:ב׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת י״ד:ב׳:ג׳ »

2 שבת פתח ↗

שַׁחֲלַיִים שֶׁשְּׁחָקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן וָחוֹמֶץ, וּמַמְשִׁיךְ לְתוֹכָן אַמִּיתָא. וְלֹא יִטְרוֹף אֶלָּא מְעָרֵב. שׁוּם שֶׁרִיסְּקוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכוֹ פּוֹל וּגְרִיסִין, וְלֹא יִשְׁחוֹק אֶלָּא מְעָרֵב, וּמַמְשִׁיךְ אֶת אַמִּיתָא לְתוֹכָן. מַאי אַמִּיתָא? נִינְיָיא. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי נִינְיָיא מְעַלְּיָא לְתַחְלֵי.

3 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

תַּנֵָּי. סָכִין אֹלִינְתִּין לָחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁטְּרָפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טְרָפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְעָזָר. מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוּךְ לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִיקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן. וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. אָמַרְנוּ לוֹ. רִבִּי. מְבַטֵּל אַתְּ דְבָרֶיךָ בְחַיֶיךָ. אָמַר לָהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר כֵּן לֹא מְלֵאָנִי לִבִּי מִיָּמַיי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵירָיי.

4 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

אָמַר רִבִּי חוּנָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִגִּילּוּי עֲרָיוֹת. וְתַנֵּי כֵן. לְפִיכָךְ הוּתָּר מִכְּלָל שַׁבָּת וְלֹא הוּתָּר מִכְּלָל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. הוּתָּר מִכְּלָל שַׁבָּת. וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת. וְדִכְוָותָהּ. לֹא הוּתָּר מִכְּלָל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. אֲפִילוּ לְהִתְרַפּוֹת. לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָהּ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי אֶלְעָזָר וְסִכֵּן. אֲתוֹן שְׁאֲלוּן לֵיהּ. מָהוּ תֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי וִייחִי. אֲמַר. יָמוּת וְלֹא כֵן. מָהוּ יִשְׁמַע קֹלָהּ וְלֹא יָמוּת. אֲמַר. יָמוּת וְלֹא כֵן. מַה הֲוָות. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֵשֶׁת אִישׁ. וְחוֹרָנָה אָמַר. פְּנוּיָה. מָאן דָּמַר. אֵשֶׁת אִישׁ. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר. פְּנוּיָה. וְהָא בַּר כּוֹחָא נַגָּרָא רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי אֶלְעָזָר וְשָׁרָא לֵיהּ. כָּאן בִּפְנוּיָה וְכָאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כַּאן וְכָאן בִּפְנוּיָה. תִּיפְתָּר שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהּ עַד שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אִיתָא רֹבָה הֲוָות וְלָא מִנְסְבָה. וְכָל מַה דַהֲוָה מֵעֲבַד בְּאִיסּוּר הֲוַה מֵעֲבַד. בְּגִין כֵּן אֲסַר לֵיהּ.

2 גמ' הילמי צריכה אומן. שאין כל אדם יכול לעשותו:

3 והיא נשרית. והמלח נימוח בתוכו:

4 והיא שוקעת. אין המים חריפים כל כך:

5 ושאינה שוקעת. שכח המלח מעכבה לשקוע זו היא הילמי שמימיו עזין:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת י״ד:ב׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת י״ד:ב׳:ג׳ »